המשנה היומית של היום
שבת ט׳:ג׳ - ט׳:ד׳
The Mishnah Yomi for Tuesday, January 5, 2021 is שבת ט׳:ג׳ - ט׳:ד׳
משנה א
Mishnayos Shabbos Perek 9 Mishnah 3
שבת פרק ט׳ משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Shabbos Perek 9 Mishnah 4
שבת פרק ט׳ משנה ד׳
ברטנורא
מנין לסיכה שהיא כשתיה – not actually like drinking to make him liable for extirpation, but that it is forbidden.
מנין לסיכה שהיא כשתיה. לא כשתיה ממש לחיובי עלה כרת, אלא שהיא אסורה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
שהיא טמאה – for on the third day, her semen has not yet become decayed – and she is worthy to conceive and to have a fetus created from her and we call it semen – that is worthy of being sown.
לשלשה ימים – for Scripture was strict on those who were defiled by emissions at the Giving of the Torah, therefore, it separated them three days and did not concern itself if they would discharge afterwards on the forth day of separation that decays/is offensive and not worthy of being sown. And the Halakhic decision is that the a woman who discharges on the third day is ritually pure, and our Mishnah is a faulty version, and should teach: “From when does a woman who discharges semen on the third day that she is ritually pure, as it states (Exodus 19:15): “Be ready for the third day: [do not go near a woman].” And the three days that are mentioned in the Biblical verse is equivalent to the third day, for on the third day of separation, the Torah was given. Alternatively, it (i.e., our Mishnah) is not a faulty version but rather, it is [the Rabbis of Rabbi] Eleazar ben Azariah [who] hold that she who emits on the third day is impure, and the Halakha is not [like them].
מנין שמרחיצין וכו' – even in hot water that was heated on the Sabbath, for even on the third day, [the child] is in danger, and all the more so, on the first and second days, for hot water strengthens the body of the baby boy and heals him.
לשון של זהורית – like the language of a red wool that they would tie half on the head of the goat that was sent to Azazel and half on the precipice, and when the goat was pushed down, the strip would turn white and everyone knew that their sins were atoned for.
שהיא טמאה. דיום השלישי אכתי לא מסרחא שכבת זרע וראויה לקלוט ולהיות ולד נוצר ממנה, וקרינן בה שכבת זרע הראוי להזריע:
לשלשת ימים. דהקפיד הכתוב על טמאי קרי במתן תורה, לכך הפרישן שלשה ימים ולא חש אם יפליטו אח״כ ביום רביעי להפרשה, דמסריח ואינו ראוי להזריע. ופסק ההלכה שהפולטת ביום השלישי טהורה, ומתניתין משבשתא היא, ותני מנין לפולטת ש״ז ביום השלישי שהיא טהורה שנאמר היו נכונים לשלשת ימים, ולשלשת ימים דאמר קרא היינו ליום השלישי, דביום שלישי להפרשה נתנה תורה. אי נמי לא משבשתא היא אלא [רבנן דר׳] אליעזר בן עזריה היא, דסבירא [להו] הפולטת ביום השלישי טמאה, ולית הלכתא [כותייהו]:
מנין שמרחיצין וכו׳ אפילו בחמין שהוחמו בשבת, דאף ביום ג׳ מסוכן הוא, וכ״ש ראשון ושני. והמים חמין מחזיקין לגוף התינוק ומבריאין אותו:
לשון של זהורית. כמין לשון של צמר אדום, היו קושרין חציו בראש השעיר המשתלח לעזאזל וחציו בצוק, וכשהיה דוחה השעיר למטה היה הלשון ההוא מלבין ויודעין שנתכפרו עונותיהם: