המשנה היומית של היום
שבת ב׳:ג׳ - ב׳:ד׳
The Mishnah Yomi for Monday, January 25, 2021 is שבת ב׳:ג׳ - ב׳:ד׳
משנה א
Mishnayos Shabbos Perek 2 Mishnah 3
שבת פרק ב׳ משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Shabbos Perek 2 Mishnah 4
שבת פרק ב׳ משנה ד׳
ברטנורא
שפופרת של ביצה – the upper hard shell that the egg is lying within.
בשביל שתהא מנטפת – drop by drop into the candle and the reason is a decree lest he be supplied from it and since he set it aside for the candle, he is liable because of [the prohibition] of extinguishing.
שפופרת של ביצה. הקליפה הקשה העליונה שהביצה מונחת בתוכה:
בשביל שתהא מנטפת. טפה טפה לתוך הנר, וטעמא גזירה שמא יסתפק ממנו, וכיון שהקצהו לנר חייב משום מכבה:
ואפילו היא של חרס. דמאיס, אפילו הכי גזרינן, שכיון שאין הפתילה הדולקת בתוך הכלי שיש בו השמן, אתי לאסתפוקי מיניה, דסבר אין כאן משום מכבה:
ורבי יהודה מתיר. דלא גזר דילמא אתי לאסתפוקי מיניה, שהרי הוא רואה השמן נוטף על הפתילה שתחתיו:
אם חברה היוצר מתחלה כו׳ והוא הדין אם חברה בעל הבית בסיד או בחרסית מערב שבת ליכא למיחש, דמשום איסורא דשבת בדיל מיניה:
ויתן ראש הפתילה. שהוא יוצא מן הצד לשאוב השמן ונמשך דרך הפתילה לראש הדולק. ואשמעינן מתניתין פלוגתא דר״י ורבנן בשפופרת של ביצה, ובחרס, ובקערה. דאי אשמעינן שפופרת של ביצה בהא קאמרי רבנן, דכיון דלא מאיסא אתי לאסתפוקי מינה, אבל של חרס דמאיס אימא מודו ליה לרבי יהודה. ואי אשמעינן של חרס, בהא קאמר ר״י, אבל בההיא אימא מודה להו לרבנן. ואי אשמעינן הני תרתי, בהא קאמר ר״י מפני שהשפופרת של ביצה והחרס מונחים בתוך חלל הנר למעלה, ולא מפסיק מידי בין הנר ובינם, וליכא למגזר שמא יסתפק דבדיל מיניה, אבל בקערה דמפסקא, שהרי אצל הנר מונחת ויש כאן הפסק וליכא למימר גופיה הוא אימא מודה דנגזור. ואי אשמעינן בההיא, בההיא קאמרי רבנן, אבל בהנך תרתי מודו לר״י, צריכא. והלכה כחכמים:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו – to make of it a wick.
אלא פשתן – which is called a tree, as it is written (Joshua 2:6): “[Now she had taken them up to the roof] and hidden them under some stalks of flax [which she had lying on the roof],” and nevertheless, we kindle with wicks that we make from this. But hemp and vine wool do not come from the tree, but they are kinds of seeds, therefore, we kindle from them. And flax also is a kind of seed and it is not necessary to include it, but because it is called a tree, as it written: “and hidden under some stalks of flax.”
אינו מטמא טומאת אהלים – if he made from them a tent and the dead person underneath it is like the rest of the house and does not require sprinkling and immersion, for the tent itself is not susceptible to becoming impure other than the utensils that are underneath it.
אלא פשתן – for the tent itself is impure, as it is written (Numbers 19:18): “and sprinkle on the tent” and we derive “tent,” “tent” from the Tabernacle, as it is written concerning it (Exodus 40:19): “He spread the tent over the Tabernacle,” but there was nothing in the tent of the Tabernacle that comes out from the wood other than flax as it written (Exodus 26:1): “[As for the Tabernacle,] make it of ten strips of cloth; make these of fine twisted linen.”
שקפלה – in the manner that the wicks are grown.
הבהבה – on the flame in order that it will be charred and kindle nicely and we are dealing with a cloth that has confined three fingers in length by three fingers in length.
טמאה היא – that is folded is not voided from being considered as cloth since it has not parched.
טהורה היא – that is folded is voided from being considered as cloth and it is as if it does not have three-by-three, and anything that is less than three-by-three is pure from being defiled either by plagues (i.e., suspected leprosy) and defilement through contact with the dead.
אין מדליקין בה – we are dealing with the case of a Jewish holy day that occurs on the Eve of the Sabbath (i.e., Friday) for the prohibition of Muktzeh/that which is not counted upon for use on the Sabbath or Holy Days (i.e., which is prohibited to be handled on these days) and we do not start a fire with shards of utensils that were broken on that day that were [considered as] “born” but we may start a fire with utensils that are appropriate to be carried which everyone has, the individual who is kindling [the fire] must kindle most of what comes out from the wick outside of the candle before he removes his hands. Therefore, the reason of Rabbi Eliezer who said that we don’t kindle it holds that something that is folded does not removed from the notion of a utensil for when I kindle it a bit, since there is three-by-three defined exactly, it is considered a utensil, for less than three-by-three is not a utensil, and when one kindles with one’s hands to complete the majority of what comes out from it, it is found that he is kindling a shard of a utensil that was broken on the Jewish holy day/Yom Tov, and when we say that one may kindle a fire with utensils, specifically it refers that one has not come in contact with it after it has become defective. But Rabbi Akiva states that we kindle with it as he holds that something folded is removed from the status of a utensil for when it is folded from the eve of the Jewish holy day/Yom Tov, it does not grow wicks on the Jewish holy day and hence we find that we don’t have ere shards of a utensil that was broken on the Jewish holy day, and therefore we kindle it. And the Halakha follows Rabbi Akiva.
כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו. לעשות ממנו פתילה:
אלא פשתן. דאקרי עץ כדכתיב (יהושע ב׳:ו׳) ותטמנם בפשתי העץ, ואפ״ה מדליקין בפתילה שעושין ממנו. וקנבוס וצמר גפן לאו יוצאין מן העץ נינהו, אלא מיני זרע הן הילכך מדליקין בהן. ופשתן נמי מין זרע הוא ולא איצטריך לרבוייה אלא משום דאקרי עץ דכתיב ותטמנם בפשתי העץ:
אינו מטמא טומאת אהלים. אם עשה מהן אהל והמת תחתיו, הוי כשאר בית ואינו טעון הזאה וטבילה, דאהל עצמו אינו מקבל טומאה אלא כלים שתחתיו:
אלא פשתן. שהאהל עצמו טמא, כדכתיב (במדבר י״ט:י״ח) והזה על האהל, וילפינן אהל אהל ממשכן, דכתיב ביה (שמות מ׳:י״ט) ויפרוש את האהל על המשכן, ולא היה באהל משכן דבר יוצא מן העץ אלא פשתן כדכתיב (שם כו) עשר יריעות שש משזר:
שקפלה. כדרך שגודלין הפתילות:
הבהבה. על השלהבת כדי שתהיה מחורכת ותדליק יפה. ובבגד שיש בו שלש אצבעות על שלש אצבעות מצומצמות עסקינן:
טמאה היא. דקפולה אינו מבטלה מתורת בגד, הואיל ולא הבהבה:
טהורה היא. דקפולה בטלה מתורת בגד והיא כאילו אין בה ג׳ על ג׳, וכל פחות מג׳ על ג׳ טהור מלטמא לא בנגעים ולא בטומאת מת:
ואין מדליקין בה. ביום טוב שחל להיות בע״ש עסקינן, דשייך ביה איסור מוקצה ואין מסיקין בשברי כלים שנשברו בו ביום דהוו להו נולד, אבל בכלים מסיקין דהא חזו לטלטול, ודכולי עלמא אית להו המדליק צריך להדליק רוב היוצא מן הפתילה חוץ לנר קודם שיסלק ידיו, הילכך טעמא דר״א דאמר אין מדליקין בה קסבר קפולה לא בטלה מתורת כלי, וכי אדליק בה פורתא כיון דג׳ על ג׳ מצומצמות היו הוה ליה שבר כלי, דפחות מג׳ על ג׳ לאו כלי הוא, וכי מדליק בידים להשלים רוב היוצא נמצא שמדליק בשבר כלי שנשבר בי״ט, דכי אמרינן מסיקין בכלים דוקא שלא יגע בו אחר שנפחת. ורבי עקיבא אומר מדליקין בה, קסבר קפולה בטלה מתורת כלי, מכי קפלה מעי״ט, דאין גודלין פתילה בי״ט, ונמצא שאין כאן שבר כלי שנשבר בי״ט, הילכך מדליקין בה. והלכה כר׳ עקיבא: