Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

ביכורים ג׳:ה׳ - ג׳:ו׳

The Mishnah Yomi for Sunday, February 7, 2021 is ביכורים ג׳:ה׳ - ג׳:ו׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Bikkurim Perek 3 Mishnah 5

ביכורים פרק ג׳ משנה ה׳

5
The birds [tied to] the basket were [offered] as whole burnt-offerings, and those which they held in their hands they gave to the priests.
הַגּוֹזָלוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַסַּלִּים, הָיוּ עוֹלוֹת. וּמַה שֶּׁבְּיָדָם, נוֹתְנִים לַכֹּהֲנִים:
ה׳
ברטנורא

הגוזלות שעל גבי הסלים – that they would hang turtle-doves and pigeons and from the back of the First Fruit baskets, and not by the side of the baskets themselves so that they not be soiled, and these are burnt-offering sacrifices.

ומה שבידם – Maimonides interpreted that the young children when they brought them in their hands, did not hang them on the back of the baskets, and it appears to me, what was in their hands? It was the First Fruits that they brought in their hands.

הגוזלות שעל גבי הסלים. שהיו תולים מאחורי הסלים של בכורים תורים ובני יונים, ולא על גבי הסלים ממש שלא יטנפום. והן קרבין עולות:

ומה שבידם. רמב״ם פירש הגוזלות שהביאו בידם שלא תלאום אחורי הסלים. ולי נראה ומה שבידם, הבכורים שהביאו בידם:

משנה ב

Mishnayos Bikkurim Perek 3 Mishnah 6

ביכורים פרק ג׳ משנה ו׳

6
While the basket was still on his shoulder he recites from: "I acknowledge this day before the LORD your God that I have entered the land that the LORD swore to our fathers to assign us” (Deuteronomy 26:3) until he completes the passage. Rabbi Judah said: until [he reaches] “My father was a fugitive Aramean” (v.. When he reaches, “My father was a fugitive Aramean”, he takes the basket off his shoulder and holds it by its edges, and the priest places his hand beneath it and waves it. He then recites from “My father was a fugitive Aramean” until he completes the entire passage. He then deposits the basket by the side of the altar, bow and depart.
עוֹדֵהוּ הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ, קוֹרֵא מֵהִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ (דברים כו), עַד שֶׁגּוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי. הִגִּיעַ לַאֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, מוֹרִיד הַסַּל מֵעַל כְּתֵפוֹ וְאוֹחֲזוֹ בְשִׂפְתוֹתָיו, וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַחְתָּיו וּמְנִיפוֹ, וְקוֹרֵא מֵאֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה, וּמַנִּיחוֹ בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא:
ו׳
ברטנורא

רבי יהודה אומר: עד ארמי אובד אבי – But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

ואוחזו בשפתותיו וכהן מניח ידו תחתיו – from here it implies that the basket was on the hand of the Kohen but the owners would hold the basket above with their lips at the time of the waving; but not according to the words of the one who says that the Kohen places his hand underneath the hand of the owners and waves it.

בצד המזבח – in the southwestern corner

והשתחוה ויצא – from here it implies that he did not wave it other than only once at the time of the recitation [of the verses of Deuteronomy 25:5-10] alone. But the Tanna of the Sifre (the Midrashic verse-by-verse commentary on Deuteronomy) requires two wavings – one at the time of the recitation, as it is written (Deuteronomy 26:4): “The priest shall take the basket from your hand and set it down [in front of the altar of the LORD your God],” and we derive the [double-usage] of the word “hand”/יד from [the verse] (Leviticus 7:30): “His own hands shall present the LORD’s offerings by fire.” Just as there, [it requires] waving, so here too [there is] waving. And the second [waving] comes after he completed the Recitation. Since after the Recitation, it is written (Deuteronomy 26:10): “And you shall leave it [before the LORD your God and bow before the LORD your God].” The language [of the Biblical verse] (Exodus 32:34): “Go now, lead the people where I told you,” which refers to the waving that “he draws it away from himself and brings it towards himself, raises it and lowers it.”

רבי יהודה אומר עד ארמי אובד אבי. ואין הלכה כרבי יהודה:

ואוחזו בשפתותיו וכהן מניח ידו תחתיו. מכאן משמע שהסל היה על ידו של כהן אלא שהבעלים אוחזים הסל בשפתותיו למעלה בשעת התנופה. ושלא כדברי האומר כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף:

בצד המזבח. בקרן דרומית מערבית:

והשתחוה ויצא. מכאן משמע שלא היה מניף כי אם תנופה אחת בשעת הקריאה בלבד. ותנא דספרי מצריך שתי תנופות אחת בשעת הקריאה דכתיב (דברים כ״ו:ד׳) ולקח הכהן הטנא מידך והניחו וגמרינן יד יד מידיו תביאנה את אשי ה׳, (ויקרא ז׳:ל׳) מה להלן תנופה אף כאן תנופה והשנית לאחר שהשלים הקריאה, דלאחר הקריאה כתיב והנחתו, לשון לך נחה את העם (שמות ל״ב:ל״ד) דהיינו תנופה שמוליך ומביא. מעלה ומוריד:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר