המשנה היומית של היום
מעשר שני ה׳:ג׳ - ה׳:ד׳
The Mishnah Yomi for Sunday, April 4, 2021 is מעשר שני ה׳:ג׳ - ה׳:ד׳
משנה א
Mishnayos Maaser Sheni Perek 5 Mishnah 3
מעשר שני פרק ה׳ משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Maaser Sheni Perek 5 Mishnah 4
מעשר שני פרק ה׳ משנה ד׳
ברטנורא
מניח את הסך על פי שלשה – [three] specialists in estimation, for ordinary fourth-year’s fruits from a young tree’s monetary value is not known since you have to calculate the expenditures as the Mishnah teaches here.
לפדות בסלע – that is to purchase with a Selah while it is attached to the ground.
על מנת להוציא יציאות מביתו – the salary of working the vineyard from the time that it is called a fruit, such as the salary for guarding and hoeing.
ומניח את המעות – according to the estimation, after they estimated so-and-so many baskets per Selah.
מניח את הסל על פי שלשה. בקיאין בשומא, דסתם נטע רבעי אין דמיו ידועים לפי שצריך לחשב היציאות כדתנן הכא:
לפדות בסלע. כלומר ליקח בסלע במחובר לקרקע:
על מנת להוציא יציאות מביתו. שכר פעולת הכרם משעה שנקרא פרי, כגון שכר שמירה ועידור:
ומניח את המעות. לפי השומא, לאחר ששמו כך וכך סלים בסלע:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
אין לו חומש – the owners do not have to add one-fifth [its value] when they redeem it.
ואי לו ביעור – in the fourth year and in the seventh year when the tithes are removed (see Deuteronomy 26:13), for the [added] fifth and removal are not mentioned with regard to the fourth-year grapes and removal [of the fruits] but with regard to tithes. And however, the School of Shammai admits that it has redemption, and even though redemption is not stated in the Biblical verses related to fourth-year grapes, that we derive it from what is written (Leviticus 19:24): “[In the fourth year all its fruit] shall be set aside for jubilation before the LORD.” We call it ceased to be sacred (i.e., by being redeemed) and thereafter it may be eaten.
וב"ה אומרים יש לו – that is derived [by analogy] from [the doubling of the word] "קדש" "קדש"/”sanctified,” “sanctified (see Leviticus 19:24 “[In the fourth year all its fruit] shall be set aside [[קדש for jubilation before the LORD – with regard to fourth-year grapes and Leviticus 27:30: “All tithes from the land, whether seed from the ground or fruit the tree, are the LORD’s; they are holy [קדש] to the LORD” concerning Second-Tithe), to give it (i.e., fourth-year grapes) the law of [Second] Tithe (see Talmud Kiddushin 54b).
יש לו פרט ויש לו עוללות – (For a definition of these terms, see Mishnah Peah, Chapter 7, Mishnayot 3-4.) That they (i.e., The School of Shammai) hold that the money belongs to the owner and that the money is not for “on high” (i.e., God’s), therefore, he is obligated for grapes fallen off during cutting and the gleanings reserved for the poor in every vineyard of the world. And the por who glean the grapes that had fallen off during cutting and gleanings reserved for the poor sell those that in their fourth year and redeem them for themselves and eat the redemption in Jerusalem. [Note that an עוללת can also be referring to a small single bunch (on a single branch, or handing down directly from the trunk – as opposed to אשכול/a cluster of grapes)].
וב"ה אומרים כולו לגת – for they (i.e., the School of Hillel) hold that it is money of “on-high” (i.e., God’s) like [Second] Tithe. Therefore, there are no [obligation for] grapes fallen off during cutting and the gleanings reserved for the poor, but one stamps on them all together as one and brings them up and eats them in Jerusalem, or he redeems it and brings up the monies [to purchase food] in Jerusalem.
אין לו חומש. אין הבעלים צריכין להוסיף חומש כשפודים אותו:
ואין לו ביעור. בשנה שלישית וששית [נ״א. רביעית ושביעית שהמעשרות מתבערין, דחומש וביעור לא נאמרו בכרם רבעי אלא במעשר. ומיהו מודו ב״ש דפדיון מיהא אית ליה, ואע״ג דלא נאמר פדיון במקרא בכרם רבעי, דילפי ליה מדכתיב (ויקרא י״ט:כ״ד) קדש הלולים, קרי ביה חלולים אחליה והדר אכליה:
וב״ה אומרים יש לו. דילפי קדש קדש ממעשר, ליתן לו כל דין מעשר:
יש לו פרט ויש לו עוללות. דסברי ממון בעלים הוא ולא ממון גבוה הלכך חייב בפרט ובעוללות ככל כרם דעלמא. והעניים שמלקטים הפרט ועוללות מכרם רבעי, פודין לעצמן ואוכלין הפדיון בירושלים:
וב״ה אומרים כולו לגת. דסברי ממון גבוה הוא כמו מעשר, הלכך אין לו פרט ועוללות, אלא דורכים אותו כולו כאחת ומעלה ואוכל בירושלים, או פודהו ומעלה הדמים לירושלים: