המשנה היומית של היום
מעשר שני ג׳:ו׳ - ג׳:ז׳
The Mishnah Yomi for Thursday, April 15, 2021 is מעשר שני ג׳:ו׳ - ג׳:ז׳
משנה א
Mishnayos Maaser Sheni Perek 3 Mishnah 6
מעשר שני פרק ג׳ משנה ו׳
משנה ב
Mishnayos Maaser Sheni Perek 3 Mishnah 7
מעשר שני פרק ג׳ משנה ז׳
ברטנורא
בפנים – from the wall [towards the inside]
ונוטה לחץ – towards the wall of Jerusalem
מכנגד החומה ולפנים כלפנים – for between the branches of the tree or the root of the tree which is against the wall and inside is considered like it is inside [the wall] and we eat there the Second Tithe and do not redeem it; and between the branches of the tree and the root which is against the wall and outside is considered as outside, and we redeem there the Second Tithe and do not eat it. And this is what is taught in the third chapter of Ma’aserot (Mishnah 10) and in Jerusalem, everything follows after the branches, that is to say, even after the branch.
בתי הבדים – [in the building containing the tank and all implements for pressing olives] which stores in them oil, and they would regularly make these buildings in the walls of the capital.
שפתחיהן לפנים – [inside] from the walls of Jerusalem and those are outside the walls of Jerusalem
מכנגד החומה ולפנים כלפנים – and we eat there the Second Tithe and the lesser holy things, and we don’t redeem Second Tithe there.
מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ – and we do not eat Second Tithe and holy things there, but we redeem Second Tithe there.
בפנים. מן החומה:
ונוטה לחוץ. לחומת ירושלים:
מכנגד החומה ולפנים כלפנים. דבין נוף ובין עיקר מכנגד החומה ולפנים כלפנים, ואוכלין שם מעשר שני ולא פודין. ובין נוף ובין עיקר מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ, ופודין שם מעשר שני ולא אוכלין. והיינו דתנן במסכת מעשרות פ״ג ובירושלים הולך אחר הנוף. כלומר אף אחר הנוף:
בתי הבדים. שעוצרים בהם שמן, ורגילים היו לעשות בתים הללו בחומת המדינה:
שפתחיהן לפנים. מחומת ירושלים וחללן חוץ לחומת ירושלים:
מכנגד החומה ולפנים כלפנים. ואוכלים שם מעשר שני וקדשים קלים, ואין פודין שם מעשר שני:
מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ. ואין אוכלים שם מעשר שני וקדשים, ופודים שם מעשר שני:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
שנגמרה מלאכתן – for tithing, as is taught in the first chapter of [Tractate] Maaserot (Mishnah 5): “When is their harvesting time to make them liable for tithing?”
ועברו בתוך ירושלים – while they were still forbidden eatables, pending the separation of Levitical and priestly gifts (טבל).
יחזור מעשר שני שלהן – he should return their Second Tithes, for he holds that gifts that were not separated as offering (i.e., to be consecrated), are also like those which were consecrated, the sacred precincts [of Jerusalem] have retained it (and it cannot be redeemed and taken out of Jerusalem again – see Makkot 19b) for Second Tithe.
ושלא נגמרה מלאכתן – such as baskets of grapes for the vat for wine pressing, etc., but baskets of grapes for eating, have been completely harvested.
למוקצה – a place where we spread the dates out to dry which is called the storage of fruits/מוקצה.
רבי שמעון בן יהודה אומר וכו' – He thinks that according to the School of Hillel, gifts that were not separated as offering (i.e., to be consecrated) are not like similar to those which were consecrated; alternatively, even if they were similar to those consecrated, these words refer to [the matter] of the remainder of things, but since the matter of the sacred precincts [of Jerusalem] retaining them is Rabbinic, the School of Hillel is liberal. But the Halakha is according to Rabbi Shimon ben Yehuda, for the Schools of Shammai and Hillel did not disagree other than on fruit which had not completely harvested, according to the words of the First Tanna/teacher of the Mishnah.
והדמאי – eatables forbidden pending the separation of sacred gifts that had been doubtfully tithed.
נכנס – to Jerusalem
ויוצא ונפדה – outside of Jerusalem after it had left, and one is not required to return it [to Jerusalem]. And this concluding segment of the Mishnah, according to the first teacher [of the Mishnah] is necdssary and is according to the School of Hillel.
שנגמרה מלאכתן. למעשר, כדתנן בפ״ק דמעשרות איזהו גרנן למעשר:
ועברו בתוך ירושלים. בעודן טבל:
יחזור מעשר שני שלהן. דקסבר מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין, וקלטוהו מחיצות למעשר שני:
ושלא נגמרה מלאכתן. כגון סלי ענבים לגת וכו׳. אבל סלי ענבים לאכילה נגמרה מלאכתן:
למוקצה. מקום ששוטחין בו תאנים ליבש קרוי מוקצה:
רבי שמעון בן יהודה אומר וכו׳ סבר דלב״ה מתנות שלא הורמו לאו כמי שהורמו דמיין. אי נמי אפילו כמי שהורמו דמיין הני מילי [לענין] שאר דברים, אבל לענין קליטת מחיצות דרבנן, מקילין ב״ה. ואין הלכה כר״ש בן יהודה, שלא נחלקו ב״ש וב״ה אלא על פירות שלא נגמרה מלאכתן כדברי ת״ק:
והדמאי. טבל של דמאי:
נכנס. לירושלים:
ויוצא ונפדה. חוץ לירושלים אחר שיצא, ואין צריך לחזור. והך סיפא לתנא קמא איצטריך ואליבא דבית הלל: