המשנה היומית של היום
מעשר שני א׳:ג׳ - א׳:ד׳
The Mishnah Yomi for Sunday, April 25, 2021 is מעשר שני א׳:ג׳ - א׳:ד׳
משנה א
Mishnayos Maaser Sheni Perek 1 Mishnah 3
מעשר שני פרק א׳ משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Maaser Sheni Perek 1 Mishnah 4
מעשר שני פרק א׳ משנה ד׳
ברטנורא
הלוקח חיה לזבח שלמים – for a sacrifice cannot come from a wild-beast, as it is written (Leviticus 1:2): “[Speak to the Israelite people, and say to them: When any of you presents an offering of cattle to the LORD, he shall choose his offering] from the herd or from the flock.”
ובהמה לבשר תאוה – But the Sages decreed that they should not purchase cattle from the monies of the Second Tithe, but [only] peace-offerings, because originally, it was permissible to purchase cattle for meat that you may desire; but since everyone would purchase cattle for meat that you may desire, and they exclude it from being on the altar, they retracted and said that [cattle] should not be purchased.
אין העור יוצא לחולין – that is to say that it is not in this category that the hide should go to non-sacred purposes, but rather, he did not purchase for [Second] Tithe neither wild-beast nor cattle, for it became like someone who purchases a bull for ploughing with the monies of [Second] Tithe, for he did not purchase [Second] Tithe.
לא יצא הקנקן לחולין – since they had the custom of selling the wine without the jar.
לא יצאו דמי הכלי לחולין – because it was the practice to sell it without the jar.
הלוקח חיה לזבחי שלמים. ואין קרבן בא מן החיה, דכתיב (ויקרא א׳:ב׳) מן הבקר ומן הצאן:
ובהמה לבשר תאוה. חכמים גזרו שלא יקנו בהמה ממעות מעשר שני אלא שלמים, לפי שבראשונה היה מותר ליקח בהמה לבשר תאוה, כיון שראו שהיו הכל לוקחים בהמה לבשר תאוה ומבריחים אותה מעל גבי המזבח חזרו ואמרו לא יקחו:
אין העור יוצא לחולין. כלומר אינו בתורת זו שיצא העור לחולין, אלא לא קנה מעשר לא החיה ולא הבהמה, דנעשה כקונה שור לחרישה בדמי מעשר, דלא קנה מעשר:
לא יצא הקנקן לחולין. כיון שנהגו למכור היין בלא הקנקן:
לא יצאו דמי הכלי לחולין. לפי שדרך למכרן בלא הכלי:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
הלוקח בהמה לזבחי שלמים – from the monies of the Second Tithe, for this is the main object of the commandment of the monies of Second Tithe – to purchase from them peace-offerings, as we derive by a Gezerah Shavah/an analogy between two laws established on the basis of verbal incongruities in the text, as we derive from [the usage of[ שם שם from Mount Ebal (see: Deuteronomy 27:4-5 and Joshua 8: 30,32: “[Upon crossing the Jordan, you shall set up these stones, about which I charge you this day, on Mount Ebal, and coat them with plaster]. There/שם, [too, you shall built an altar to the LORD your God…..]” and “[At that time Joshua built an altar to the LORD, the God of Israel, on Mount Ebal….and] there/שם, [on the stones, he inscribed a copy of the Teaching that Moses had written for the Israelites].”
וחיה – which is not worthy for offering, and was purchased from the monies of the Second Tithe to eat desired meat, that is to say, non-sacred [meat].
יצא העור לחולין – and you do not have to eat its monetary value in Jerusalem.
יצא הקנקן לחולין – and it is not necessary to sell it and to eat its monetary worth in the holiness of the [Second] Tithe in Jerusalem. And these words [apply regarding] when the seller and buyer are common people and they don’t desire anything other than meat to eat and wine to drink , but if one of them was an artisan who prepares hides, or [someone] who crafts earthenware [vessels] that now surely thinks of (literally, “puts his eye upon”) on hides or jars, he is like one who buys this for himself and the other who buys for himself – and they don’t fulfill [the Mitzvah in a state of being] non-sacred.
התמד – the refuse of grapes when he placed water upon them
אינו נקח בכסף מעשר – for they are considered like water and we require fruit, from fruit or what is grown in the ground.
נקח בכסף מעשר – for since it has soured, it is considered food, and we put upon it three and we find [that it becomes] four.
הלוקח בהמה לזבחי שלמים. ממעות מעשר שני, שכך הוא עיקר מצות מעות מעשר שני לקנות מהם שלמים, דילפינן שם שם לגזרה שוה מהר עיבל:
וחיה. שאינה ראויה להקרבה, וקנאה ממעות מעשר שני לאכול אותה בשר תאוה, כלומר חולין:
יצא העור לחולין. וא״צ לאכול דמיו בירושלים:
יצא הקנקן לחולין. ואין צריך למכרו ולאכול דמיו בקדושת מעשר בירושלים. והני מילי כשהמוכר והקונה הדיוטים ואין נותנים עיניהם אלא בבשר לאכול וביין לשתות אבל אם אחד מהם אומן לעבד עורות, או יוצר חרס דעכשיו ודאי נותן עיניו בעורות או בקנקנין, נעשה כקונה זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, ולא יצאו לחולין:
התמד. פסולת של ענבים שנתן עליהם מים:
אינו נלקח בכסף מעשר. דחשיב כמו מים, ואנן בעינן פרי מפרי וגדולי קרקע:
נלקח בכסף מעשר. דכיון שהחמיץ חשיב אוכל, והוא דרמא תלתא ואשכח ארבעה: