המשנה היומית של היום
מעשרות א׳:ה׳ - א׳:ו׳
The Mishnah Yomi for Friday, May 14, 2021 is מעשרות א׳:ה׳ - א׳:ו׳
משנה א
Mishnayos Maasros Perek 1 Mishnah 5
מעשרות פרק א׳ משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Maasros Perek 1 Mishnah 6
מעשרות פרק א׳ משנה ו׳
ברטנורא
הפרד (dried pomegranates) – it was the practice to spread/separate the pomegranates and to dry them and those dried berries are called פרד/split and dried pomegranates on account that we separate them in order that the [(heat of the) sun] can enter into from every side.
משיפקל (to strip them) – like to peel/husk them, that is to say when he removes from upon them the bad husks.
משימרח – after we clean the grain from its chaff, we collect/heap them in one place in the threshing floor/granary and beautify the face of the pile and we divide it and it is called giving the pile of grain an even shape.
משיכבור – for it was the practice to uproot the peas with the dust, one must sift them in a basket used as a sieve/a large round vessel.
מן הצדדים – the sides of the pile that were not shaped into an even pile.
וממה שמתוך התבן – that was not winnowed from the chaff.
הפרד. רגילין היו לפרד ברמונים וליבשן, ואותן הגרגרים יבשים קרויין פרד ע״ש שמפרידים אותן כדי שתכנס בהן [החמה] מכל צד:
משיפקל. כמו משיקלף, כלומר משיסיר מעליהן הקליפות הרעות:
משימרח. אחר שמנקין התבואה מן המוץ שלה צוברים אותה במקום א׳ בגורן ומיפה פני הכרי ומחליקין אותו, והוא הנקרא מרוח:
משיכבור. לפי שרגילים לעקור הקטנית עם העפר צריך לכברם בכברה:
קוטעים. שבלים קטועים שלא נדושו:
מן הצדדים. צדי הכרי שלא נתמרח:
וממה שבתוך התבן. שלא נזרה מן המוץ:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
איזהו גרנן למעשרות (what is their harvesting time for making them liable for tithes) – when are the fruits appointed for tithing and it is forbidden to eat of them as an incidental meal like the grain in the threshing floor for even though the produce arrived at the season of tithing, it is still permitted to eat from them an incidental meal until it would be their harvesting time.
משיפקסו – as soon as their blossoms are removed and this is the hair that grows on them when they are small and when they ripen sufficiently, it falls out.
משיעמיד ערימה – when he makes of them a heap/pile.
משישלק (as soon as the gardener trims them) – trimming for a melon is like blossoms falling out for gourds.
מוקצה (until the melon is stored away) – because we don’t make piles from the melons, but rather spread them out and the place where we spread out the fruit is called a storage.
ירק הנאגד (vegetables put up in bunches when they are tied) – for it is the manner to sell it in bunches.
ואם אינו ממלא את הכלי – such as the case when he wants to fill two or three utensils, he eats an incidental meal from each one until he fills up the concluding one.
כלכלה (basket containing chosen fruits designated for use) – He who harvests/gathers vegetables into the basket containing chosen fruits, which is a basket.
עד שיחפה – the vegetation with the long and thin foliage of a palm-branch spreading from the stem or with leaves that are used to cover it.
בד"א – that this is their harvesting time for making them liable for tithes.
במוליך לשוק – to sell [in the marketplace] for it was not dependent upon his intention lest he find buyers and the produce will be subject to sacred gifts being set aside (and as such forbidden to be consumed until such time), that the sale will establish it for tithing.
אבל במוליך לביתו אוכל עראי עד שמגיע לביתו – since the matter was dependent upon his intention and the produce would not be subject to sacred gifts being set aside until he arrives home for the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts are not liable for tithing until he sees the house, as it is written (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house; [and I have given it to the Levite, the stranger, the fatherless, and the widow, just as You commanded me.”
איזהו גרנן למעשרות. אימתי הוקבעו הפירות למעשר ואסור לאכול מהן עראי, כמו התבואה בגורן. שאף על פי שהגיעו הפירות לעונת המעשרות עדיין מותר לאכול מהן עראי עד שיהא גרנן למעשרות:
משיפקסו. משינטל פיקס שלהם והוא שער הצומח בהן כשהן קטנים וכשנתבשלו כל צרכן נושר:
משיעמיד ערימה. שיעשה מהן כרי:
משישלק. שילוק לאבטיח כמו פיקוס לדלועים:
מוקצה. לפי שאין עושים ערימה מן האבטיחים אלא שוטחים אותם, ומקום ששוטחים בו הפירות קרוי מוקצה:
ירק הנאגד. שדרכו למכרו אגודות:
ואם אינו ממלא את הכלי. כגון שרוצה למלאות שנים או שלשה כלים, אוכל מכל אחד עראי עד שימלא את האחרון:
כלכלה. המלקט ירק לתוך הכלכלה דהיינו סל:
משיחפה. את הירק בהוצין או בעלין שדרכן לכסות בו:
בד״א. שזהו גרנן למעשרות:
במוליך לשוק. למכור, דלאו בדעתו הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות ויהיו הפירות טבולים שהמקח קובע למעשר:
אבל במוליך לביתו אוכל עראי עד שמגיע לביתו. דבדעתו תלוי הדבר ולא יהיו הפירות טבולים עד שיגיע לביתו, שהטבל אינו חייב במעשר עד שיראה פני הבית, דכתיב (דברים כו) בערתי הקדש מן הבית: