המשנה היומית של היום
תרומות י״א:ט׳ - י״א:י׳
The Mishnah Yomi for Monday, May 17, 2021 is תרומות י״א:ט׳ - י״א:י׳
משנה א
Mishnayos Terumos Perek 11 Mishnah 9
תרומות פרק י"א משנה ט׳
משנה ב
Mishnayos Terumos Perek 11 Mishnah 10
תרומות פרק י"א משנה י׳
ברטנורא
שמן שריפה – the oil of heave-offering/Terumah that had become defiled. And why did they call it שמן שריפה/unclean oil that is kindled because it designated for burning.
ברשות כהן – that is when there is a Kohen there, for a candle for one is a candle for one-hundred.
מדליק ברשותה – when she is there (visiting her father).
מדליקין בבית המשתה – for since they are standing in clean clothes, they are not accustomed to carry oil candles from their places, lest it should drip on their clothes, therefore, one cannot be concerned lest they would carry the candle from the place where the Kohen is there to a place where there is no Kohen, but in the House of a Mourner where they wear filthy clothing, we would be suspicious.
בבית האבל אבל לא בבית המשתה – in the House of Mourning, because their hearts are broken and depressed, we don’t concern outsells, lest they take out the candle fromone place where there is no Kohen, but in the House of Rejoicing (i.e., a wedding feast), where they are happy, and in the midst of their happiness, they are accustomed to be engaged with and carrying candles from place to place, we would be concerned
אוסר כאן וכאן – for he grabs hold of both of their opinions stringently.
ור"ש מתיר כאן וכאן – for he grabs hold of both of their opinions leniently. And the Halakha is according to Rabbi Shimon.
שמן שריפה. שמן תרומה שנטמאת. ואמאי קרי ליה שמן שריפה הואיל ולשריפה עומד:
ברשות כהן. היינו כשיש שם כהן, דנר לאחד נר למאה:
מדליק ברשותה. כשהיא שם:
מדליקין בבית המשתה. מתוך שעומדים בבגדים נקיים אין רגילין לטלטל נרות של שמן ממקומן שמא יטנפו את בגדיהם, הלכך ליכא למיחש שמא יטלטלו הנר ממקום שהכהן שם למקום שאין שם כהן, אבל בבית האבל שלובשין בגדים צואים חיישינן:
בבית האבל אבל לא בבית המשתה. בבית האבל מתוך שלבן נשבר ונכנע לא חיישינן שמא יוציאו הנר למקום שאין שם כהן, אבל בבית המשתה שהן שמחים ומתוך שמחתן רגילים להתעסק ולטלטל הנרות ממקום למקום חיישינן:
אוסר כאן וכאן. דתופס סברת שניהן לחומרא:
ור״ש מתיר כאן וכאן. דתופס סברת שניהם לקולא. והלכה כר״ש:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
כרשיני תרומה – he uprooted them for the feeding of cattle, for it he had uprooted them for the feeding of humans, it would be forbidden to feet them to cattle. But nevertheless, they may be used a bit for the feeding of humans, for if he did not use them at all for humans, they would not separate heae offerings or tithes, for something that is not appropriate for a human, they would not separate from it heave-offerings and tithes.
מאכילין אותן – Kohanim for their cattle.
מאכילין כרשיני תרומה – for since the body of the animal belongs to the Kohen, even though its food is upon an Israelite [to feed it]. And there is nothing of theft here. For if if he had wanted, he would give the Terumah/heave-offering to the owner of the cow, but we testify that it is pleasant for the owner of the cow that he should give it (i.e., the animal) vetches of Terumah, in order that he can feed it with ease, and it would be as if the Kohen had taken possession and he feeds them to his cattle.
לא יאכילנה כרשיני תרומה – since the body of the cow belongs to the Israelite, as it is written (Leviticus 22:11): “but a person who is a priest’s property by purchase may eat of them,” and a “soul,” even the soul of an animal is implied. And the All-Merciful stated “priest’s property” – of a Kohen, he can eat of Terumah/heave-offering. The property of an Israelite cannot eat Terumah/heave offering.
ישראל ששם פרה מכהן – that he received the cow from a Kohen through a settlement according to what it is worth now, such and such a cost, and the Israelite tended to fatten it, and what he increased its value over he settlement/assessment, they would divide the gain between them.
לא יאכילנה כרשיני תרומה – for since he received it from an Israelite in its settlement, according to what it is worth, it became the cow of he Israelite and it does not consume Terumah/heave-offering.
וכהן שקבל פרתו של ישראל – through an assessment/settlement in this manner.
מאכילה כרשיני תרומה – because it was made the cow of he Kohen from the time that he accepted it upon him through assessment/ssettlement.
כרשיני תרומה. עיקרם למאכל בהמה, דאי עיקרם למאכל אדם היה אסור להאכילן לבהמה. ומכל מקום חזו קצת למאכל אדם, דאי לא הוו חזו כלל לאדם, לא היו מפרישים עליהם תרומות ומעשרות, דמידי דלא חזי לאדם אין מפרישין עליו תרומות ומעשרות:
מאכילין אותן. כהנים לבהמתן:
מאכילה כרשיני תרומה. הואיל וגוף הבהמה לכהן אע״פ שמזונותיה על ישראל. ואין כאן משום גזל, שאם היה רוצה היה נותן התרומה לבעל הפרה ואנן סהדי דניחא ליה לבעל הפרה שיתן לה כרשיני תרומה כדי שיאכילנה בריוח, והוי כאילו זכה בהן כהן והוא מאכילן לבהמתו:
לא יאכילנה כרשיני תרומה. כיון שגוף הפרה לישראל, דכתיב (ויקרא כב) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו, ונפש אפילו נפש בהמה במשמע. ואמר רחמנא קנין כספו דכהן ליכול בתרומה, קנין כספו של ישראל לא ליכול בתרומה:
ישראל ששם פרה מכהן. שקבל פרה מכהן בשומא כפי מה שהיא שוה עכשיו כך וכך דמים, ויטפל בה ישראל לפטמה, ומה שישביח על השומא יחלקו הריוח ביניהם:
לא יאכילנה כרשיני תרומה. שכיון שקבלה הישראל בשומתה כפי מה שהיא שוה, נעשית פרתו של ישראל ואינה אוכלת בתרומה:
וכהן שקבל פרתו של ישראל. בשומא בדרך זו:
מאכילה כרשיני תרומה. מפני שהיא נעשית פרתו של כהן משעה שקבלה עליו בשומא: