Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

תרומות ו׳:ה׳ - ו׳:ו׳

The Mishnah Yomi for Thursday, June 10, 2021 is תרומות ו׳:ה׳ - ו׳:ו׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Terumos Perek 6 Mishnah 5

תרומות פרק ו׳ משנה ה׳

5
They may not make repayment from gleanings, from forgotten sheaf, from peah or ownerless property. Nor from first tithe from which terumah has been taken, nor from second tithe or dedicated produce which have been redeemed, because one dedicated thing (kadosh) cannot be used to redeem another dedicated thing (kadosh), the words of Rabbi Meir. But the sages permit [payment] with these.
אֵין מְשַׁלְּמִין מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה וּמִן הַהֶפְקֵר, וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, שֶׁאֵין הֶקְדֵּשׁ פּוֹדֶה אֶת הַקֹּדֶשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בָּאֵלּוּ:
ה׳
ברטנורא

מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה – because they do not have in them the obligation [to pay] heave-offering/Terumah and tithes, therefore, they are not within the general thing that is appropriate to become holy, and they are not similar to designated unconsecrated produce for these were appropriate to being holy prior to being designated/fixed, but gleanings and that which was forgotten and the corner [of the field] did not appear to be holy.

ומן ההפקר – for after he took possession of it.

ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו – for even though that now, they are like designated/fixed unconsecrated produce, since it precedes taking its heave-offering it was not appropriate, it is also not not appropriate.

שאין הקדש פודה הקדש – and these are important like that something dedicated to the Temple prior to their being redeemed, and a person cannot exempt himself with the money belonging to “On High.” And Rabbi Meir holds that Second Tithe is the money of “On High,” and since it is prior to their being redeemed they were not appropriate, further, it is not appropriate after they are redeemed.

וחכמים מתירין באלו – with Second Tithe and that dedicated to the Temple which was redeemed. And the Halakha is according to the Sages.

מן הלקט מן השכחה ומן הפאה. משום דאין בהם זיקת תרומה ומעשרות, הלכך לא הוי בכלל דבר הראוי להיות קדש. ולא דמי לחולין מתוקנים דהנהו היו ראוין להיות קדש קודם שנתקנו אבל לקט שכחה ופאה מעולם לא נראו להיות קדש:

ומן ההפקר. לאחר שזכה בו:

ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו. ואע״ג דהשתא הוי כחולין המתוקנים, כיון דקודם שנטלה תרומתו לא חזי השתא נמי לא חזי:

שאין הקדש פודה הקדש. ואלו חשובים כהקדש קודם שנפדו, ואין אדם יכול לפטור עצמו בממון גבוה. וסבר ר׳ מאיר מעשר שני ממון גבוה, הוא וכיון דקודם שנפדו לא חזו תו לא חזו לאחר שנפדו:

וחכמים מתירין באלו. במעשר שני והקדש שנפדו. והלכה כחכמים:

משנה ב

Mishnayos Terumos Perek 6 Mishnah 6

תרומות פרק ו׳ משנה ו׳

6
Rabbi Eliezer says: they may make repayment from one kind for another, provided that it is from a superior kind for an inferior kind. Rabbi Akiva says: they may make repayment only from the same kind. Hence if a man ate cucumbers grown a year before the seventh year, he must wait for those grown after the termination of the seventh year and repay with them. The same source which causes Rabbi Eliezer to be lenient causes Rabbi Akiva to be stringent, for it says: “And he shall give the priest the holy thing (hakadesh)” (Leviticus 22:14), [implying,] whatever is liable to become “kodesh,” the words of Rabbi Eliezer. But Rabbi Akiva says: “And he shall give the priest the holy thing (kodesh),” [implying] the same kind of holy thing which he ate.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְשַׁלְּמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, בִּלְבַד שֶׁיְּשַׁלֵּם מִן הַיָּפֶה עַל הָרָע. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מְשַׁלְּמִין אֶלָּא מִמִּין עַל מִינוֹ. לְפִיכָךְ, אִם אָכַל קִשּׁוּאִין שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית, יַמְתִּין לְקִשּׁוּאִין שֶׁל מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, וִישַׁלֵּם מֵהֶם. מִמְּקוֹם שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵקֵל, מִשָּׁם רַבִּי עֲקִיבָא מַחְמִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב), וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ, כָּל שֶׁהוּא רָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ, קֹדֶשׁ שֶׁאָכָל:
ו׳
ברטנורא

שישלם מן היפה על הרע – as for example, that he ate dried figs, and according to the measure that he consumed dried figs, he should pay dates, and not according to the value, for since that he consumed a Zuz’s worth, that he pays back a Zuz – what difference does it make to him if he should pay from greater choice for less choice. And here are those who state that even according to the value, we are able to say that if he ate something that purchasers don’t jump to buy, he should pay with something that purchasers jump to buy. and are not worthy for eating, but another species he is not able [to pay]; he must wait until the aftermath of the Sabbatical year and pay from cucumbers from the aftermath of the Seventh Year, but from the Seventh Year [itself] are forbidden to pay his liability, for that is similar to doing business [which is prohibited on the Sabbatical year].

לפיכך – he cannot pay from another species; if he ate cucumbers of heave-offering of the eve of the Sabbatical year, and there are no cucumbers of that year found any longer, for they have become hard,

שישלם מן היפה על הרע. כגון שאכל גרוגרות, ולפי מדה שאכל גרוגרות ישלם תמרים, ולא לפי דמים דכיון דבזוזא אכל ובזוזא משלם מאי נפקא מינה שישלם מן היפה על הרע. ואיכא למ״ד דאפי׳ לפי דמים מצינן למימר דאי אכל מידי דלא קפץ עליה זבינא משלם מידי דקפץ עליה זבינא:

לפיכך. שאין יכול לשלם ממין אחר, אם אכל קשואים של תרומה של ערב שביעית ואין קשואים של אותה שנה מצויים עוד שכבר נתקשו ולא חזו לאכילה, ומין אחר אינו יכול לשלם צריך להמתין למוצאי שביעית וישלם מקשואין של מוצאי שביעית, דמשל שביעית אסור לפרוע חובו, דדמי לסחורה:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר