המשנה היומית של היום
תרומות ד׳:ה׳ - ד׳:ו׳
The Mishnah Yomi for Monday, June 21, 2021 is תרומות ד׳:ה׳ - ד׳:ו׳
משנה א
Mishnayos Terumos Perek 4 Mishnah 5
תרומות פרק ד׳ משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Terumos Perek 4 Mishnah 6
תרומות פרק ד׳ משנה ו׳
ברטנורא
הכלכלה – the basket that they measure in it to separate the tithes and the Terumah of the tithe, for we don’t separate them other than by measurement, and by number and by weight, as it is taught in the Mishnah (see Tractate Terumot, Chapter 1, Mishnah 7), and don’t increase to tithe by estimations, but the Great Terumah – we do not separate it other than from estimation, as it is taught in the Mishnah above (Tractate Terumot 1;7).
משערין את הכלכלה – [the calculate] to know what they will bring in from the produce.
בבכורות – at the time when the produce are in their ripening stage and are in their fullness and the basket includes less of them from what it holds of them at the end of the summer, when they begin to reduce in size and they are shriveled [and] thin (see Genesis 41:23).
ובאמצע הקיץ – when they are ripened and are not shriveled, and the basket holds from the produce more than what it holds of them when they fully developed, but less than what hit holds of them at the end of the summer when they have become reduced in size. Therefore, we calculate at these three seasons/times.
ובסייפות – produce that is at the end of the summer.
המונה משובח – from the one who removes through estimation.
והמודד משובח וכו' – and especially with tithes and the Terumah of the tithe, but not with the Great Terumah (i.e., that two percent which is given to the Kohen by Israelites), as we have explained.
הכלכלה. הסל שמודדים בו להפריש המעשרות ותרומת מעשר, שאין מפרישים אותן אלא במדה ובמנין ובמשקל, כדתנן ואל תרבה לעשר אומדות. אבל תרומה גדולה אין מפרישים אותה אלא מאומד כדתנן לעיל:
משערין את הכלכלה. לידע מה שיכנסו בה מן הפירות:
בבכורות. בזמן שהפירות בבכוריהן הן במלואן והכלכלה מכילה מהן פחות ממה שהיא מכילה מהן בסוף הקיץ, שכבר התחילו להצטמק והן צנומות דקות:
ובאמצע הקיץ. שהן מבושלות ואינם מצומקות, הכלכלה מחזקת מן הפירות יותר ממה שמחזקת מהן כשהן מבוכרות במלואן, ופחות ממה שהיא מחזקת מהן בסוף הקיץ כשכבר נצטמקו. הלכך משערין בג׳ זמנים הללו:
ובסייפות. פירות שבסוף הקיץ:
המונה משובח. מן המוציא באומד:
והמודד משובח וכו׳ ודוקא במעשרות ובתרומת מעשר, אבל לא בתרומה גדולה כדפרישית:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
חד מעשרה – he is able to increase and to separate Terumah, for since that we find that the designation of Terumah in another place, which is one out of ten. But if it even greater [a percentage], the designation of Terumah is not on that excess, and it is unconsecrated produce that is subject to sacred gifts of tithes, and it is subject to the laws of Terumah, and this is its remedy, that he should make it Terumah of the tithe (i.e., that which the Levite gives to the Kohen) in another place, and give it to the Levite that he can make it the Terumah of the tithe of his eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, and the Levite will give him unconsecrated produce corresponding to that excess. And that we say that he should make it Terumah of the tithe for another place and did not say that he should make it Terumah/heave offering for another place, because we don’t give Terumah/heave offering other than from that which is close b, vut the Terumah of the tithe, we separate it from something not close by.
מחצה חולין ומחצה תרומה – that he (i.e., Rabbi Yishmael) held that a person can make half of his pile Terumah/heave-offering, as it is written (Deuteronomy 18:4): “You shall also give him the first fruits [of your new grain and wine and oil, and the first shearing of your sheep],” it is enough for the first that it be like grain [and the first is Terumah/heave-offering] and the grain is the left-overs.
עד שישייר שם חולין – we do not require oly that its left-overs be recognized, and the Halakha is according to Rabbi Tarfon and Rabbi Akiva.
אחד מעשרה. יכול להרבות ולהפריש תרומה, הואיל ואשכחן שם תרומה במקום אחר שהיא אחד מעשר. ואם רבה יותר אין שם תרומה על אותו רבוי, והוא חולין הטבולין למעשר ומדומע בתרומה, וזו היא תקנתו שיעשנו תרומת מעשר למקום אחר ויתנהו ללוי שיעשנו תרומת מעשר על מעשר טבל שלו והלוי יתן לו חולין כנגד אותו רבוי. והא דקאמר יעשנו תרומת מעשר למקום אחר ולא אמר יעשנו תרומה למקום אחר, לפי שאין תורמין שלא מן המוקף, אבל תרומת מעשר מפרישין אותה שלא מן המוקף:
מחצה חולין ומחצה תרומה. דסבר יכול אדם לעשות חצי כריו תרומה, דכתיב (דברים י״ח:ד׳) ראשית דגנך, דיו לראשית שיהיה כדגן, [ראשית היא תרומה], ודגן הוא השיריים:
עד שישייר שם חולין. לא בעינן רק שיהיו שיריה ניכרין. והלכה כר״ט ור״ע: