המשנה היומית של היום
Keilim 26:1 - 26:2
The Mishnah Yomi for Friday, August 21, 2026 is Keilim 26:1 - 26:2
משנה א
Mishnayos Keilim Perek 26 Mishnah 1
כלים פרק כ"ו משנה א׳
משנה ב
Mishnayos Keilim Perek 26 Mishnah 2
כלים פרק כ"ו משנה ב׳
ברטנורא
שניטלו שנציו (whose laces were removed) – to the Rabbis, we are speaking about that they were not removed completely, but rather that torn loose from the loops, and are still hanging in the bag. But according to Rabbi Yossi, even if they were removed completely, because a non-specialist is able to restore them.
נפשט(when it – the bag – is straightened out – so as to be a plain piece of leather) – the bag and it became like a kind of smooth piece of leather that has no receptacle, it is pure.
טלה עליו את המטלת (if he underlined the bag with a patch on the bottom) – he placed a patch on its rim, that is to say, a small piece of leather that he attached to it from the bottom, for the it is the manner of bags to bring in a small piece of leather between the stitches and when he stretches it out, the the leather remains and it does not annul its receptacle.
לא נטמא חברו – for defilement by liquids to defile vessels is not according to the Torah and is not considered an attachment.
צרור המרגלית (a piece of leather in which jewels are bound up) – they place the pearl within the leather to be protected there and they tie it, and when they remove the pearl, the leather remains like a bag until one goes to the trouble and straightens it out [by stretching it] , on account of that pearl that stood for many days and was tied up.
צרור המעות (a piece of leather in which money is bound up) – like the piece of leather in which jewels are bound up. And the reason that the piece of leather in jewels is bound up defiles more, because it is the manner of the piece of leather in which jewels are bound up to stand more than the piece of leather in which money is bound up, for the piece of leather in which money is bound up is loosened all the time, because it was given for spending. And the Halakha is according to the Sages.
שניטלו שנציו. לרבנן מיירי שלא ניטלו לגמרי אלא שניתקו מן הלולאות ועדיין תלויות בכיס. ולרבי יוסי אפילו ניטלו לגמרי, מפני שהדיוט יכול להחזירם:
נפשט. הכיס ונעשה כמין עור חלק שאין לו בית קיבול, טהור:
טלה עליו מטלית. נתן בשוליו טלאי, כלומר חתיכה קטנה של עור חיבר בו מלמטה, דדרך הכיסים מכניסים עור קטן בין התפירה וכשפושטו נשאר אותו העור ולא בטל קיבולו:
לא נטמא חברו. דטומאת משקין לטמא כלים לאו דאורייתא ולא חשיב חיבור:
צרור המרגלית. מניחין מרגלית בתוך עור להיות שמורה שם וקושרים אותו, וכשמוציאין המרגלית נשאר העור כמו כיס עד שיטרח ויפשט, מחמת אותה מרגלית שעמדה ימים רבים ונצרר:
צרור המעות. כמו צרור המרגלית. וטעמא דצרור המרגלית מטמא טפי, משום דדרך צרור המרגלית לעמוד יותר מצרור המעות, שצרור המעות רגילים להתיר תמיד, משום דלהוצאה ניתנו. והלכה כחכמים:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
סנדל עמקי (sandals worn in valleys) – Sandals that are made in a valley village.
כיס של שנצות (a bag which is closed by means of laces) – like a species of straps inserted in loops at the rim of the pouch and we pull them this way and that and the pouch/bag is closed from itself.
כפיפה מצרית (an Egyptian basket made of palm twigs) – a basket made from the bands made of palm-bark. They bring willows and palm-leaves and tear them and make from them threads and make from them a basket of osier and rope.
סנדל לדיקי (a Laodicean sandal) – that the people of Laodicea make.
הרי אלו מיטהרין ומיטמאין שלא באומן – because all of thee have straps and there is no need to tie them, but he stretches them and they are closed from on their own, and similarly, they open from on their own through other straps that pull them. Like the kind that they make for purses in our places. But if those straps were left over, then they are further not appropriate to close and open with, they are pure. But Rabbi Yossi holds that even though they are permitted, they are impure, since a non-specialist can restore them. Except for the basket of osier, for even the artisan is not able to restore them. And the Halakha is according to Rabbi Yossi.
סנדל עמקי. סנדלים הנעשות בכפר עמקי:
כיס של שנצות. כמין רצועות תחובות בלולאות בשפת הכיס ומושכים אותן אילך ואילך והכיס נסגר מאליו:
כפיפה מצרית. סל עשוי מצורי הדקל. מביאין נצרים והוצין וקורעין אותן ועושים מהן כמין חוטין ועושין מהן כפיפה וחבלים:
סנדל לדיקי. סנדל שעושים אנשי לדיקיא:
הרי אלו מיטהרין ומיטמאין שלא באומן. משום דכל הני יש להן רצועות ואין צריך לקשרן, אלא מותח ברצועות והן נסגרים מאליהן, וכן נפתחין מאליהן על ידי רצועות אחרות שמושך בהן, כעין שעושין לכיסין במקומנו. ואם הותרו אותן הרצועות דשוב אין ראויין לסגור ולפתוח, טהורים. ורבי יוסי סבר דאף על פי שהן מותרים, טמאין, כיון דהדיוט יכול להחזירם. חוץ מן הכפיפה, דאף האומן אינו יכול להחזירם. והלכה כר׳ יוסי: