המשנה היומית של היום
Sheviis 4:9 - 4:10
The Mishnah Yomi for Sunday, August 1, 2021 is Sheviis 4:9 - 4:10
משנה א
Mishnayos Sheviis Perek 4 Mishnah 9
שביעית פרק ד׳ משנה ט׳
משנה ב
Mishnayos Sheviis Perek 4 Mishnah 10
שביעית פרק ד׳ משנה י׳
ברטנורא
אין קוצצין את האילן בשביעית – because the All-Merciful said, to eat them, but not to loss them, and I heard since the All-Merciful made them ownerless, for fruit, if he cut them down, he would rob the many.
משיוציא – the beginning of the leaves in the days of Nisan.
משישלשלו (let them down) -when they begin to become heaven and to hang down like a chain.
משיגרעו – when they make kernels of fruit/stones; another explanation: the half-ripe grapes when [the grapes] grow and they become like a white bean that is called inferior.
משינצו – when it grows a blossom, like (Song of Songs 2:12): “The blossoms have appeared in the land,” when they have reached these measurements it is forbidden to cut them in the Seventh Year.
מותר לקצצו – and there is nothing here because of loss of the fruit, or because of theft, to the other language, for the fruit is already appropriate for eating, and because he cuts down good trees, it is not if it of great monetary worth, for its worth is expensive for wood more than for a tree.
וכמה יהא בזית – It does not refer to the Seventh Year, but rather that it would be forbidden to cut it because cutting good trees, as it is written (Deuteronomy 20:19): “you may eat of them, but you must not cut them down.”
רובע –[one quarter] of a Kab, because it is considered greater from other trees, whereas, with the palm-tree, it is permitted to cut it until It is laden with a Kab.
אין קוצצין את האילן בשביעית. משום דלאכלה אמר רחמנא ולא להפסד. ואני שמעתי כיון דאפקרינהו רחמנא לפירות אם יקצצם הוי גוזל את הרבים:
משיוציא. תחלת העלין בימי ניסן:
משישלשלו. משיתחילו להכביד ולתלות כעין שלשלת:
משיגרעו. משיעשו גרעינים. פ״א הבוסר כשיגדילו הענבים ונעשו כפול הלבן נקרא גרוע:
משינצו. משיגדל עליהן הנץ, כמו הנצנים נראו בארץ (ש״ה ב) כשיגיעו לשיעורים הללו אסור לקצצן בשביעית:
מותר לקוצצו. ואין כאן משום הפסד הפרי, או משום גזל לאידך לישנא, שכבר הפרי ראוי לאכילה. ומשום קוצץ אילנות טובים ליכא אם הוא מעולה בדמים, שדמיו יקרים לעצים יותר מלאילן:
וכמה יהא בזית. לאו אשביעית קאי, אלא שיהא אסור לקוצצו משום קוצץ אילנות טובים כדכתיב (דברים כ׳:י״ט) כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות:
רובע. הקב, משום דחשיב יותר משאר אילנות, דאילו בדקל מותר לקצצו עד דטעין קבא:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
רביעית לסאה – that from a Seah of olives, he is able to produce/bring forth a quarter of a Log of oil.
פוצע – it is the manner of olives to burst them open in order to sweeten their bitterness.
ואוכל בשדה – for it is a thing whose manner is to eat it, but to pour oil, it was not fit, and they don’t pour oil other than from something whose manner is to pour oil.
הכניסו חצי לוג – when they became ripe until he is able to remove one-half a LOG from a Seah.
הכניסו שלשי – when they have grown one -third from what they will eventually grow; alternatiely, when he removes from them now one-third from what he he removes for a Seah when they have ripened well.
כך עונתן לשביעית – one does not eat from them in the Seventh Year until they arrive at the season for tithing that is explained in the first chapter of [Tractate] Maaserot (see especially Mishnah 2), for especially figs and grapes and olives that are one eats customarily prior to their ripening, therefore, they permitted to eat of them in the field in the Seventh Year prior to their reaching the season of tithing, but ot with other fruit/produce.
רביעית לסאה. שמסאה זיתים יכול להוציא רביעית הלוג שמן:
פוצע. דרך הזיתים לפצען כדי למתק מרירותן:
ואוכל בשדה. דדבר שדרכו לאכול הוא. אבל לסוך לא חזו, ואין סכין אלא בדבר שדרכו לסוך:
הכניסו חצי לוג. שנתבשלו עד שהוא יכול להוציא חצי לוג מסאה:
הכניסו שליש. שנתגדלו שליש ממה שעתידים להתגדל. א״נ שמוציא מהן עכשיו שליש ממה שמוציא לסאה כשנתבשלו יפה:
כך עונתן לשביעית. אין אוכלין מהן בשביעית עד שיגיעו לעונת מעשרות המפורש בפ״ק דמעשרות, דדוקא תאנים וענבים וזיתים רגילים לאכול קודם בשולן לפיכך התירו לאכול מהם בשדה בשביעית קודם שיגיעו לעונת המעשרות, אבל לא בשאר פירות: