המשנה היומית של היום
Kilayim 5:8 - 6:1
The Mishnah Yomi for Sunday, September 5, 2021 is Kilayim 5:8 - 6:1
משנה א
Mishnayos Kilayim Perek 5 Mishnah 8
כלאים פרק ה׳ משנה ח׳
משנה ב
Mishnayos Kilayim Perek 6 Mishnah 1
כלאים פרק ו׳ משנה א׳
ברטנורא
איזהו עריס – that the place for him his tilling of four cubits like the tilling of a vineyard even though there is only one row, and the espalier is that they make a partition by means of net-work (i.e., like lattices) with reeds like an arbor in the matter that they gird the bedstead and they suspend upon it the tendrils of the vines, and according to the School of Hillel, they established as they stated above in [Tractate Kilayim] Chapter 4 [Mishnah 5] that it is not a vineyard util there would be two rows there, but in an espalier, they admit that with one row also, it is a vineyard.
מן הגדר ולשדה – as for example, if the vines were planted to the east of the fence and the vine-shoots rise up on the fence, if he comes to sow on the west side of he fence, they do not count four cubits from the base of the vines which are further from the fence, but rather, he needs to distance four cubits from the fence for the tendrils of the vines are suspended upon it. And this is from the leniencies of the School of Shammai and the stringencies of the School of Hillel.
טועים כל האומרים כן – for after all, the School of Hillel did not state that the espalier of one row of vines is a vineyard that would necessitate that they distance from it four cubits to the field, and the law was not mentioned of four cubits for an espalier other than in regard to this matter that if there are four cubits from the base of the vines to the fence on which they are suspended , we give him for his tillage six handbreadths, like we give for an individual vine, and he sows the remainder until the fence, but if there aren’t four cubits from the base of the vines until the fence, he should not bring seed to there, something that resembles a vine which is planted in a vat for wine-pressing or in a cavity/ravine that Rabbi Yossi stated in the chapter above (i.e., Tractate Kilayim, Chapter 5, Mishnah 4) if there aren’t four cubits there, he should not bring seed to there, but Rabbi Yohanan ben Nuri and Rabbi Yossi said one thing and this is explained explicitly in the Jerusalem Talmud.
רבי עקיבא אומר שלשה טפחים – which is the tilling of an individual vine. But the Halakha is not according to Rabbi Akiva.
איזהו עריס. שנותנים לו עבודתו ד׳ אמות כעבודת הכרם אע״פ שאינו אלא שורה אחת ועריס הוא שמסרגים קנים כמו ערס כדרך שמסרגים את המטות ומדלין עליה שריגי הגפנים ואליבא דבית הלל קבעי דאמרי לעיל בפ״ד אינו כרם עד שיהיו שם שתי שורות ובעריס מודו דבשורה אחת נמי הוי כרם:
מן הגדר ולשדה. כגון אם היו הגפנים נטועים למזרחה של גדר והזמורות עולים על הגדר, אם בא לזרוע למערבה של גדר אין מונין ארבע אמות מעיקרן של גפנים שהן להלאה מן הגדר, אלא צריך להרחיק ארבע אמות מן הגדר ששריגי הגפנים מודלות עליו. וזו מקולי בית שמאי וחומרי בית הלל:
טועים כל האומרים כן. דלעולם לא אמרו בית הלל דעריס של שורה אחת של גפנים כרם להצריכה שירחיקו ממנה לשדה ד׳ אמות, ולא הוזכר דין ד׳ אמות בעריס אלא לענין זה שאם יש ד׳ אמות מעיקר גפנים לגדר שהן מודלות עליה נותנין לו את עבודתו ששה טפחים כמו שנותנים לגפן יחידית וזורע את המותר עד הגדר, ואם אין ד׳ אמות מעיקר הגפנים עד הגדר לא יביא זרע לשם, מידי דהוה אגפן שהיא נטועה בגת או בנקע דאמר ר׳ יוסי בפרקין דלעיל אם אין שם ד׳ אמות לא יביא זרע לשם, ור׳ יוחנן בן נורי ור׳ יוסי אמרו דבר אחד והכי מפורש בהדיא בירושלמי:
רבי עקיבא אומר שלשה טפחים. היא עבודת גפן יחידית. ואין הלכה כר׳ עקיבא:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
רבי אליעזר אומר קדש – for certainly in Arabia they maintain thorns in the vineyard in order that their camels will graze, but after that some of the people maintain them in their fields, they become Kilayim/mixed seeds in every place, nonetheless, for it is better that we call it (Deuteronomy 22:9): “that you have sown” that implies what human beings have the practice of sowing and desire in their maintenance.
לא קדש אלא דבר שכמוהו מקיימים – in that place like thorns in Arabia because for that sake they maintain them, but in other places when they do not maintain/preserve them, it is permitted. And the Halakha is according to the Sages.
האירוס (lily with an aromatic root)– a species of vegetation whose leaves are wide and one places it in cooked dishes and they call it in Arabic SUSENBAR.
והקיסום (ivy)– ADRA in the foreign tongue that they trained it on the stores and on the windows.
ושושנת המלך (white lily) – ROSIN in the foreign tongue
וכל מיני זרעים אינן כלאים בכרם – from the Torah, but from the Rabbis, they are Kilaim, and this is brought in [Tractate] Menahot [15b].
קנבוס – KANAPO in the foreign tongue and in Arabic KINIB.
וחכ"א כלאים – and the Halakha is according to the Sages.
הקנרס (artichoke)– in Arabic KARFUSH and in the foreign tongue KARDO, and it is the thistle that is mentioned in the Torah (Genesis 3:18): “Thorns and thistles shall it sprout for you [but your food shall be the grasses of the field].”
רבי אליעזר אומר קדש. שכן בערביא מקיימין קוצים בכרם כדי שירעו גמליהם, ומאחר שמקצת בני אדם מקיימים אותם בשדותיהם הוו כלאים בכל מקום, דשפיר קרינן בו אשר תזרע דמשמע מה שב״א נוהגים לזרוע ורוצים בקיומן:
לא קדש אלא דבר שכמוהו מקיימים. באותו מקום כגון קוצים בערביא לפי שלשם מקיימים אותם, אבל בשאר מקומות שאין מקיימין אותן מותר. והלכה כחכמים:
האירוס. מין ירק שעליו רחבים ונותנין אותו בתבשיל וקורין לו בערב״י סוסנב״ר:
והקיסום. אדר״א בלע״ז שמדלין אותו על החנויות ועל החלונות:
ושושנת המלך. רוזי״ן בלע״ז:
וכל מיני זרעים אינן כלאים בכרם. מן התורה אבל מדרבנן הוו כלאים דהכי מוכח במנחות [דף טו]:
קנבוס. קנאפ״ו בלע״ז ובערבי קינ״ב:
וחכמים אומרים כלאים. והלכה כחכמים:
הקנרס. בערבי כרפו״ש ובלע״ז קרד״ו והוא דרדר האמור בתורה (בראשית ג׳:י״ח) וקוץ ודרדר תצמיח לך: