Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

Kilayim 5:6 - 5:7

The Mishnah Yomi for Monday, September 6, 2021 is Kilayim 5:6 - 5:7

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Kilayim Perek 5 Mishnah 6

כלאים פרק ה׳ משנה ו׳

6
One who sees a vegetable in a vineyard, and said: “When I reach it I will pluck it,” it is permitted. [But if he says:] “When I come back I will pluck it,” if [the vegetable] has [in the meantime] increased by a two-hundredth, it is forbidden.
הָרוֹאֶה יָרָק בַּכֶּרֶם, וְאָמַר כְּשֶׁאַגִּיעַ לוֹ אֲלַקְּטֶנּוּ, מֻתָּר. כְּשֶׁאֶחֱזֹר אֲלַקְּטֶנּוּ, אִם הוֹסִיף בְּמָאתַיִם, אָסוּר:
ו׳
ברטנורא

כשאגיע לו – even though he added two hundred until he reached the remainder/excess, from after that he is isn’t careless about Kilayim/mixed seeds, but when I will return, that is prohibited because he was careless and despaired, for since the window regarding the partition of the vineyard was breached that when he despaired and did not fence it in, it became sanctified. And how do we measure/estimate if he added two-hundred? We see that he when one severs this vegetable or this species of grain from the choice in how much time does it dry out that there does not remain in it its moisture, put yourself in the position/suppose that it becomes dried out in one-hundred hours if it remained in the land for one-half hour, from when it arrived to him and he did not pick it, behold, he added two hundred and it is forbidden, for jus as that it is dry from its moisture in every half hour a portion of two hundred (i.e., 1/200), when it is detached, so add to the one-half hour one part in two-hundred when it is attached.

כשאגיע לו. אע״פ שהוסיף מאתים עד שלא הגיע לו מותר, מאחר שאינו מתעצל בכלאים, אבל כשאחזור אסור משום דנתעצל ונתייאש, ודכוותה גבי מחיצת הכרם שנפרצה דכשנתייאש ולא גדרה קדש, אבל לא נתייאש שמתעסק כל שעה לגדור ולא הספיק עד שהוסיף מאתים לא קדש. וכיצד משערין אם הוסיף מאתים, רואים כשחותכים ירק זה או מין של תבואה זו מן המחובר בכמה זמן יבש שלא תשאר בו ליחה, הגע עצמך שיבש במאה שעה אם נשתהא בארץ חצי שעה משהגיע לו ולא לקטו הרי הוסיף מאתים ואסור, שכשם שהוא יבש מלחותו בכל חצי שעה חלק ממאתים כשהוא בתלוש, כך מוסיף בחצי שעה חלק ממאתים כשהוא במחובר:

משנה ב

Mishnayos Kilayim Perek 5 Mishnah 7

כלאים פרק ה׳ משנה ז׳

7
If he was passing through a vineyard, and seeds fell from him, or [seeds] went [into the field] with manure, or with [irrigation] water, or if he was [in a grain field] scattering seed and the wind blew some behind him [into a vineyard], everything is permitted. If the wind blew the seed in front of him [into a vineyard], Rabbi Akiba says: If it has produced small shoots, he must turn the soil. If it has reached the stage of green ears, he must beat them out. If it has grown into grain, it must be burnt.
הָיָה עוֹבֵר בַּכֶּרֶם וְנָפְלוּ מִמֶּנּוּ זְרָעִים, אוֹ שֶׁיָּצְאוּ עִם הַזְּבָלִים אוֹ עִם הַמַּיִם, הַזּוֹרֵעַ וְסִעֲרַתּוּ הָרוּחַ לַאֲחוֹרָיו, מֻתָּר. סִעֲרַתּוּ הָרוּחַ לְפָנָיו, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִם עֲשָׂבִים, יוֹפַךְ. וְאִם אָבִיב, יְנַפֵּץ. וְאִם הֵבִיאָה דָגָן, תִּדָּלֵק:
ז׳
ברטנורא

עם הזבלים או עם המים – when he is manuring his field or when he opens the aqueduct to water the vineyard sometimes there are with them seeds, and all of these that were sown unintentionally are permitted, for (Deuteronomy 22:9): “You shall not sow your vineyard with a second kind of seed” implies intentionality.

סיערתו הרוח – that he was standing in the field and sowing and a wind blew the seed in the vineyard.

לאחריו מותר – that was not with intention, for he did not see when the wind brought the seed into the midst of the vineyard [behind him].

ולפניו אסור – if the wind blew the seeds and he saw it, it is forbidden.

כיצד יעשה אם עשבים יופיך – he should plow and turn over the roots of the blades of grass so that they will grow no longer.

אם אביב – that the seed has grown already but it did not bring forth [a growth of] one-third .

ינפץ (he must shake the grain out of the ears) – the seed from the ear of corn but the hard ones are permitted and the grain is prohibited.

ואם הביאה דגן תדלק -and everything is prohibited.

עם הזבלים או עם המים. כשמזבל כרמו או כשפותח אמת המים להשקות הכרם פעמים יש עמהם זרעים, וכל הני שלא בכוונה נזרעו שרי, דלא תזרע כרמך בכוונה משמע:

סיערתו הרוח. שהיה עומד בשדה וזורע והוליכה רוח סערה את הזרע בכרם:

לאחריו מותר. דשלא בכוונה היה ולא ראה שהוליך הרוח את הזרע לתוך הכרם:

ולפניו אסור. אם סיערתו הרוח לפניו וראה אסור:

כיצד יעשה אם עשבים יופך. יחרוש ויהפך שרשי העשבים ושוב לא יצמחו:

אם אביב. שכבר צמח הזרע אלא שלא הביא שליש:

ינפץ. הזרע מן השיבולת והקשין מותרין והדגן אסור:

ואם הביאה דגן תדלק. והכל אסור:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר