המשנה היומית של היום
Demai 7:2 - 7:3
The Mishnah Yomi for Thursday, September 30, 2021 is Demai 7:2 - 7:3
משנה א
Mishnayos Demai Perek 7 Mishnah 2
דמאי פרק ז׳ משנה ב׳
משנה ב
Mishnayos Demai Perek 7 Mishnah 3
דמאי פרק ז׳ משנה ג׳
ברטנורא
שאינו מאמין לבעל הבית – on the tithes.
וחושך גרוגרת אחת - he is prevented from eating one dried-fig corresponding to that of the heave-offering of the tithe [that the Levite gives to the Kohen] that he set aside, in order that he would not steal from the owner of the house.
לא יחשוך (he should not diminish/withhold) – and purchase one dried-fig and eat for if he didn’t eat, he would be starving himself and he would diminish from his meal and it is found that he would diminish through this the work of the owner of the house for he is not able to perform his labor.
לא יחשוך מפני שהוא תנאי בית דין – that the heave-offering of the tithe will be from the owner of the house and the Second Tithe from the worker, therefore, the owner of the house is obligated to give him the dried-fig that he set aside for tithing the heave-offering of the tithe.
שאינו מאמין לבעל הבית. על המעשרות:
וחושך גרוגרת אחת. נמנע מלאכול גרוגרת אחת כנגד אותה של תרומת מעשר שהפריש שלא יהא גוזל את בעל הבית:
לא יחשוך. ויקנה גרוגרת אחת ויאכל שאם לא יאכל מרעיב עצמו וממעט מסעודתו ונמצא ממעט בכך מלאכתו של בעל הבית שלא יוכל לעשות מלאכה:
לא יחשוך מפני שהוא תנאי בית דין. שתהא תרומת מעשר משל בעל הבית ומעשר שני משל פועל הלכך חייב בעל הבית ליתן לו הגרוגרת שהפריש לתרומת מעשר:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
מזגו לו את הכוס – [cup of wine] on the Sabbath day.
אומר וכו' – it is not enough for him for what he stipulated from the Eve of the Sabbath (i.e., on Friday), but he needs to once again say on the Sabbath: “When I come to eat and to drink what I shall leave [at the bottom] from the cup [of wine],etc.” In the Jerusalem Talmud, an objection is raised if when he says “from now it will be heave-offering,” for everything is mixed together and it becomes מדומע /mixed with heave-offering/Terumah in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests (i.e., mixing secular with sacred things), and if when he says, “when I drink it” – it was not heave-offering, but only after that he drank it, and it was found that he was drinking eatables forbidden pending the separation of priestly gifts, and it answers that when he says, “from now and when I will drink it, it will be heave-offering,” and it is found that he didn’t drink eatables forbidden pending the separation of priestly gifts and also that it was not something mixed with heave-offering in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests.
בפיו – in the mouth of the cup.
מזגו לו את הכוס. ביום השבת:
אומר וכו׳ ואין די לו במה שהתנה מערב שבת אבל צריך לחזור ולומר בשבת כשבא לאכול ולשתות מה שאני עתיד לשייר מן הכוס וכו׳. בירושלמי פריך אם באומר מעכשיו תהא תרומה הרי הכל מתערב יחד ונעשה מדומע ואם באומר לכשאשתה הא לא הוי תרומה אלא לאחר ששתה ונמצא שותה טבל, ומשני באומר מעכשיו ולכשאשתה תהא תרומה ונמצא שלא שתה טבל וגם לא היה מדומע:
בפיו. בפי הכוס: