המשנה היומית של היום
Demai 5:9 - 5:10
The Mishnah Yomi for Friday, October 8, 2021 is Demai 5:9 - 5:10
משנה א
Mishnayos Demai Perek 5 Mishnah 9
דמאי פרק ה׳ משנה ט׳
משנה ב
Mishnayos Demai Perek 5 Mishnah 10
דמאי פרק ה׳ משנה י׳
ברטנורא
עציץ נקוב – a utensil that they put into it dust and sow it, if it is perforated in order that a small root which is less than the volume of an olive exists, it is like the land and its produce are completely eatables forbidden pending the separation of priestly gifts according to the Torah.
תרם מן הארץ – even ab initio also, he is able to separate the priestly gifts, but because of the concluding clause [of the Mishnah] it took the language of “post-facto.”
תרומה ויחזור ויתרום – for he [separated tithes] from that which is exempt on that which is obligatory, therefore, he should go back and separate the priestly dues again, but nevertheless, because he designated its name as “heave-offering,” he gives it to the Kohen so that people aren’t induced to disregard the heave-offering. But he does not have to remove from it heave-offering and tithes like in the concluding clause [of the Mishnah] because according to the Torah it is not an eatable that is forbidden pending the separation of priestly gifts, but from the perforated [pot] on that which is not perforated, that is what is obligated to separate the heave-offering on that which is exempt [from it], it is according to the Torah, eatables that are forbidden pending the separation of priestly gifts, therefore, he should not consume it until he removes the heave-offering and tithes (see also Tractate Yevamot 89b – “that he should remove heave offering and tithes from another place”).
עציץ נקוב. כלי שמשימין בתוכו עפר וזורעים בו, אם נקוב כדי שרש קטן שהוא פחות מכזית הרי הוא כארץ ופירותיו טבל גמור דאורייתא:
תרם מן הארץ. אפילו לכתחלה נמי מצי לתרום, ומשום סיפא נקט לשון דיעבד:
תרומה ויחזור ויתרום. דמן הפטור על החיוב הפריש ולאו תרומה היא הלכך יחזור ויתרום, ומכל מקום כיון שקרא לה שם תרומה נותנה לכהן דלא ליתי לזלזולי בתרומה. ואין צריך להוציא עליה תרומה ומעשר כמו בסיפא משום דמדאורייתא לאו טבל הוא, אבל מן הנקוב על שאינו נקוב דמן החיוב על הפטור הפריש התרומה הויא טבל דאורייתא, הלכך לא יאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
משל ישראל על של עובד כוכבים – this Tanna/teacher thinks that there is no acquisition for an idolater in the Land of Israel to release it from tithing and this is Rabbi Meir, but it is not Halakha for we hold that there is an acquisition for idolaters in the Land of Israel to release it from tithing, as it is written (Leviticus 25:23): “But the land must not be sold beyond reclaim, [for the Land is Me; you are but strangers resident Me].,” but if it is sold it is a final sale.
על של כותים – the produce of the Cutheans are definitely eatables forbidden pending the separation of sacred gifts (i.e., טבל) we sell them, for even though when we consume their produce it is tithed, when they sell it, it is not tithe because they are not concerned about (Leviticus 19:14): “or place a stumbling block before the blind.”
רבי אלעזר אוסר משל כותים על של כותים – for sometimes he tithes for himself and changes his mind and sells it, but lest one thing is tithe and the other is not, and it is found that he separates for tithes from that which is exempt for that which on which there is an obligation. And in our time, the Cutheans were made [by the Rabbis] like complete idolaters for all of their matters.
משל ישראל על של עובד כוכבים. האי תנא סבר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר ורבי מאיר היא, ואינה הלכה דקיימא לן יש קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר דכתיב (ויקרא כ״ה:כ״ג) והארץ לא תמכר לצמיתות הא אם נמכרה צמותה היא:
על של כותים. פירות הכותים ודאי טבל מוכרין אותן. דאע״פ דכשאוכלין פירותיהן עשורי מעשרי, כשמוכרין אינן מעשרין דלא חיישי על לפני עור לא תתן מכשול:
רבי אלעזר אוסר משל כותים על של כותים. דזימנין דמעשר לנפשיה ונמלך ומוכרו, ושמא האחד מעושר והאחד לא ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב. ובזמן הזה הכותים עשאום כעובדי כוכבים גמורים לכל דבריהם: