Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

Demai 3:2 - 3:3

The Mishnah Yomi for Monday, October 18, 2021 is Demai 3:2 - 3:3

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Demai Perek 3 Mishnah 2

דמאי פרק ג׳ משנה ב׳

2
One who wants to cut off leaves of vegetables in order to lighten his burden, he may not throw them down until he has [first] tithed them. One who takes vegetables from the market [with the intention of buying them], and then decides to put them back, he should not put them back until he has [first] tithed them, for nothing is missing [after they are tithed] except for their quantity. But if he was standing [there and deciding what to] buy and then saw another load of better quality, he may put them back [untithed], since he had not yet drawn them into his possession.
הָרוֹצֶה לַחֲזֹם עֲלֵי יָרָק לְהָקֵל מִמַּשָּׂאוֹ, לֹא יַשְׁלִיךְ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. הַלּוֹקֵחַ יָרָק מִן הַשּׁוּק וְנִמְלַךְ לְהַחֲזִיר, לֹא יַחֲזִיר עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר, שֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר אֶלָּא מִנְיָן. הָיָה עוֹמֵד וְלוֹקֵחַ וְרָאָה טֹעַן אַחֵר יָפֶה מִמֶּנּוּ, מֻתָּר לְהַחֲזִיר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָשָׁךְ:
ב׳
ברטנורא

לחזום (to trim leaves of vegetables for the sake of lightening the burden) – to cut and to sever but there is nothing similar to it in the Mishnah.

להקל ממשאו – that it will it will not weigh upon him.

לא ישליך עד שיעשר – lest those not observing religious customs regarding tithes and Levitical cleanness find them and eat them when they are not legally fit for use by giving the priestly dues, and it is found that he places a stumbling-block [before them]. But these words concern vegetables that are put up in bunches (which are subject to tithes from the time they are tied), for if they are not gathered in bunches, they are not yet obligated in tithes.

הלוקח ירק מן השוק – and he took tied up bundles of vegetables in his hand whose value was known as such and -such bundles for a penny, and after he had taken them, he changed his mind upon them to return them to the seller.

לא יחזיר עד שיעשר – and he will give him the cost of the tithing that he sets aside, for when when he lifts them they became his, and he is liable for them to tithe them.

שאינו מעושר אלא מנין – this [word] "מעושר" its meaning is "מחוסר"/lacking, meaning to say, he already bought them through lifting them and nothing was lacking other than to count them, for he already knew such-and-such bundles for a penny.

היה עומד ולוקח – but he did not take them in his hand and he did not lift them up.

טוען אחר – another load of vegetables.

לחזום. לכרות ולחתך ואין לו דומה במשנה:

להקל ממשאו. שלא יכבד עליו:

לא ישליך עד שיעשר. שמא ימצאם עם הארץ ויאכל אותם כשאינם מתוקנים ונמצא נותן מכשול. והני מילי בירק הנאגד דאי בשלא נאגד אכתי לא אתחייב במעשר:

הלוקח ירק מן השוק. ונטל אגודות ירק בידו ששומתן ידועה כך וכך אגודות בפרוטה ולאחר שנטלן נמלך עליהן להחזירן למוכר:

לא יחזיר עד שיעשר. ויתן לו דמי המעשר שהוא מפריש, דמכי אגבהינהו נעשו שלו ונתחייב עליהן לעשרן:

שאינו מעושר אלא מנין. האי מעושר הוי פירושא מחוסר, כלומר כבר קנה אותם בהגבהה ולא היה מחוסר אלא למנותן שכבר היה ידוע כך וכך אגודות בפרוטה:

היה עומד ולוקח. ולא נטלם בידו ולא הגביהם:

טוען אחר. משאוי אחר של ירקות:

משנה ב

Mishnayos Demai Perek 3 Mishnah 3

דמאי פרק ג׳ משנה ג׳

3
If one finds produce on the road and picks it up in order to eat it, and then decides to hide it, he may not hide it unless he has [first] tithed it. But if from the outset he picked it up only in order to guard it against being destroyed, he is exempt [from tithing it]. Any produce which one may not sell [in the condition of] demai, he may not send it [as a gift] to his friend [in the condition of] demai. Rabbi Yose permits [one to send as a gift produce] that is certainly untithed, on condition that he makes the matter known to the recipient.
הַמּוֹצֵא פֵרוֹת בַּדֶּרֶךְ וּנְטָלָן לְאָכְלָן, וְנִמְלַךְ לְהַצְנִיעַ, לֹא יַצְנִיעַ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. וְאִם מִתְּחִלָּה נְטָלָן בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יֹאבֵדוּ, פָּטוּר. כָּל דָּבָר שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְמָכְרוֹ דְּמַאי, לֹא יִשְׁלַח לַחֲבֵרוֹ דְּמַאי. רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּוַדַּאי, וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ:
ג׳
ברטנורא

לא יצניע עד שיעשר – since it is forbidden to remove from his hand something that is not legally fit for use by giving the priestly dues.

שאין אדם רשאי למכרו דמאין – as for example at a small quantities (i.e., retail) as we stated in the chapter above (Tractate Demai, Chapter 2, Mishnayot 4-5).

לא ישלח לחבירו דמאי – in a small measuer, but he sends him a large measure, since he is permitted to sell it in a large measure.

רבי יוסי מתיר – permits sending to his friend something that is definitely tithed, even in a small measure, as long as he informs him. But Rabbi Yossi agrees that with something doubtfully tithed, it is forbidden with a small measure. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi.

לא יצניע עד שיעשר. דאסור להוציא מידו דבר שאינו מתוקן:

שלא יאבדו. ולא נתכוין לזכות בהן:

שאין אדם רשאי למכרו דמאי. כגון במדה דקה דאמרינן בפירקין דלעיל:

לא ישלח לחבירו דמאי. בדקה, אבל שולח לו בגסה כיון שרשאי למוכרו בגסה:

רבי יוסי מתיר. לשלוח לחברו ודאי אפילו בדקה, ובלבד שיודיעו. ומודה רבי יוסי שבדמאי אסור בדקה. ואין הלכה כרבי יוסי:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר