המשנה היומית של היום
Peah 7:6 - 7:7
The Mishnah Yomi for Friday, October 29, 2021 is Peah 7:6 - 7:7
משנה א
Mishnayos Peah Perek 7 Mishnah 6
פאה פרק ז׳ משנה ו׳
משנה ב
Mishnayos Peah Perek 7 Mishnah 7
פאה פרק ז׳ משנה ז׳
ברטנורא
שכולו עוללות – throughout the entire vineyard there is not a bunch of grapes that has grapes on an arm of the vine which branches off into twigs (כתף) and grapes hanging down directly from the trunk (נטף).
אם אין בציר – and what is the measure of a harvest? Three bunches which makes a fourth.
אמר לו רבי עקיבא וכרמך לא תעולל אפילו כולו עוללות – But Rabbi Eliezer said that you should say this since the poor don’t have [a share in] grapes hanging down directly from the trunk prior to the harvest, the owner of the house will get possession of them, and therefore it says (Leviticus 19:10): “You shall not pick your vineyard bare.”
שכולו עוללות. שאין בכל הכרם אשכול שיש לו כתף ונטף:
אם אין בציר. וכמה שיעור בציר שלשה אשכולות שעושים רביעית:
אמר לו רבי עקיבא וכרמך לא תעולל אפילו כולו עוללות. ורבי אליעזר אמר דלא תימא הואיל ואין לעניים בעוללות קודם לבציר יזכה בהם בעל הבית, לכך נאמר וכרמך לא תעולל:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
כרם רבעי – A person who plants a food-bearing tree, in the fourth year, he brings the fruit to Jerusalem and eats them there in the holiness of the Second Tithe, or redeems them and brings their monetary-value to Jerusalem, as it is written (Leviticus 19:24): “In the fourth year all its fruit shall be set aside for jubilation before the LORD,” and we expound on [the word] הלולים/jubilation like redeemed to become secular again, as the All Merciful said, redeem it and then eat it.
בית שמאי אומרים אין לו חומש – even though it requires redemption like the Second Tithe, the owners do not add the one-fifth for the Torah did not write [an added] fifth concerning it.
ואין לו ביעור – He is not obligated to remove it from the house on the Eve of Passover of the fourth year and the seventh year as one removes the tithes as it is written (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house.”
וב"ה אומרים יש לו – [He has the added] fifth and he has removal. The School of Hillel derives [through a Gezerah Shavah/analogy] as he learns the fourth year fruit from the Second Tithe (Leviticus 19:24: “In the fourth year all its fruit shall be set aside (קדש) for jubilation before the LORD,” and Leviticus 27:30: “All tithes from the land, whether seed from the ground or fruit from the tree are the LORD’s; they are holy to the LORD.”). Just as the Second Tithe has the additional fifth and it has the removal from the house, so also the fourth-year fruit has the added firth and the it has removal from the house. But the School of Shammai does not derive “holy/holy” from the Second Tithe (see the above verses).
יש לו פרט ויש לו עוללות – they are considered like non-sacred/secular produce.
והעניים פודין לעצמן – from the grapes fallen off during cutting/the poor man’s share and the gleaning reserved for the poor (i.e., the small single bunch on a single branch or hanging down directly from the trunk) that they had gleaned, eating them in their place and bringing their monetary value to Jerusalem.
ובית הלל אומרים כולו לגת – because they derive it from the Second Tithe and they hold that the Second Tithe is the money of the Most-High (God), therefore, the poor have no share in it. And they tread on the gleaning reserved for the poor with the rest of the wine and owners bring everything to Jerusalem.
כרם רבעי. הנוטע כל עץ מאכל, בשנה הרביעית מעלה הפירות לירושלים ואוכלם שם בקדושת מעשר שני, או פודה אותם ומעלה הדמים לירושלים דכתיב (ויקרא י״ט:כ״ד) ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים, ודרשינן הלולים כמו חלולים, אמר רחמנא אחליה והדר אכליה:
בית שמאי אומרים אין לו חומש. אף על פי שטעון פדיון כמעשר שני אין הבעלים מוסיפים את החומש דלא כתבה תורה בו חומש:
ואין לו ביעור. אינו חייב לבערו מן הבית בערב פסח של רביעית ושל שביעית כשמבער המעשרות כדכתיב (דברים כ״ו:י״ג) בערתי הקדש מן הבית:
ובית הלל אומרים יש לו. חומש ויש לו ביעור. בית הלל ילפי קדש קדש ממעשר, מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור, ובית שמאי לא ילפי קדש קדש ממעשר:
יש לו פרט ויש לו עוללות. דכחולין חשבי ליה:
והעניים פודין לעצמן. מן הפרט והעוללות שלקטו, ואוכלים אותן במקומן ומעלין הדמים לירושלים:
ובית הלל אומרים כולו לגת. משום דילפי ממעשר וסברי להו מעשר שני ממון גבוה הוא הלכך אין לעניים חלק בו, ודורכים העוללות עם שאר היין והבעלים מעלים הכל לירושלים: