Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

Berachos 7:2 - 7:3

The Mishnah Yomi for Sunday, December 5, 2021 is Berachos 7:2 - 7:3

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Berachos Perek 7 Mishnah 2

ברכות פרק ז׳ משנה ב׳

2
Women, slaves, and minors do not obligate those with whom they ate in a zimmun. How much must one eat to obligate those with whom he ate in a zimmun? An olive-bulk of food suffices to obligate those with whom they ate in a zimmun. Rabbi Yehuda says: An egg-bulk is the minimum measure to obligate those with whom they ate in a zimmun.
נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם. עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין, עַד כַּזָּיִת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד כַּבֵּיצָה:
ב׳
ברטנורא

וקטנים אין מזמנין עליהם – Especially small children who do not know to Whom they are reciting a blessing (ברכת המזון ) a minor who knows to Whom He is reciting a blessing, they may invite him to join [in the group recitation of ברכת המזון], and there is something remarkable that says that we are not speaking about a minor who knows to Whom they are reciting the blessing that we invite him to join [in the group recitation of ברכת המזון] but rather with a child who is thirteen years of age plus one day, who has not brought forth two pubic hairs (which demonstrate his having attained adulthood), and he is called a “blossoming minor” but younger than this, we do not invite him to join [in the group recitation of ברכת המזון] , even if he knows to Whom we are reciting this blessing. And in the Jerusalem Talmud, they bring the Practical Halakha, that we don’t invite the Minor at all, until he grows up and brings forth two pubic hairs. And women invite other [women] to recite ברכת המזון as a group for themselves and slaves invite other [slaves] to recite ברכת המזוןas a group for themselves., but women are not [invited] with slaves because of licentiousness [that would ensue].

וקטנים אין מזמנין עליהם. דוקא קטנים שאין יודעים למי מברכין, אבל קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו. ואיכא מרבוותא דאמרי דלא אמרו קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו אלא בבן שלש עשרה שנה ויום אחד שלא הביא שתי שערות והוא הנקרא קטן פורח אבל בבציר מהכי אין מזמנין עליו, ואפילו יודע למי מברכין. ובירושלמי מייתי הלכה למעשה דאין מזמנין על הקטן כלל עד שיגדל ויביא שתי שערות. ונשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנין לעצמן, אבל נשים עם עבדים לא משום פריצותא:

עד כזית. וכן הלכה, ולא כרבי יהודה דאמר עד כביצה:

משנה ב

Mishnayos Berachos Perek 7 Mishnah 3

ברכות פרק ז׳ משנה ג׳

3
The mishna delineates distinctions in the halakhot of the zimmun blessing, based on the number of people present. How does one recite the zimmun? In a group of three people, the one reciting the zimmun says: Let us bless the One from Whose food we have eaten. In a group of three people and him, the one reciting the zimmun says: Bless the One from Whose food we have eaten, as even without him there are enough people to recite the zimmun. With the increase in the number of participants, the blessing is more complex. In a group of ten people, the one reciting the zimmun says: Let us bless our God. In a group of ten people and him, the one reciting the zimmun says: Bless our God. This formula is recited both in a group of ten and in a group of one hundred thousand. In a group of one hundred people, the one reciting the zimmun says: Let us bless the Lord our God. In a group of one hundred people and him, the one reciting the zimmun says: Bless the Lord our God. In a group of one thousand people, the one reciting the zimmun says: Let us bless the Lord our God, the God of Israel. In a group of one thousand people and him, he says: Bless the Lord our God, the God of Israel. In a group of ten thousand people, the one reciting the zimmun says: Let us bless the Lord our God, the God of Israel, the God of Hosts, Who sits upon the cherubs, for the food that we have eaten. In a group of ten thousand people and him, the one reciting the zimmun says: Bless the Lord our God, the God of Israel, the God of Hosts, Who sits upon the cherubs, for the food that we have eaten. The principle is that just as he recites the blessing, so too those present recite in response: Blessed be the Lord our God, the God of Israel, the God of Hosts, Who sits upon the cherubs, for the food that we have eaten. On a similar note, Rabbi Yosei HaGelili says: According to the size of the crowd, they recite the blessing, as it is stated: “Bless you God in full assemblies, even the Lord, you who are from the fountain of Israel” (Psalms 68:27). Rabbi Akiva said that there are no distinctions based on the size of the crowd: What do we find in the synagogue? Both when there are many and when there are few, as long as there is a quorum of ten, the prayer leader says: Bless [barekhu] the Lord. Rabbi Yishmael said that in the synagogue, one recites: Bless the Lord the blessed One.
כֵּיצַד מְזַמְּנִין, בִּשְׁלשָׁה אוֹמֵר נְבָרֵךְ. בִּשְׁלשָׁה וְהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. בַּעֲשָׂרָה, אוֹמֵר נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ. בַּעֲשָׂרָה וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. אֶחָד עֲשָׂרָה וְאֶחָד עֲשָׂרָה רִבּוֹא. בְּמֵאָה אוֹמֵר, נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ. בְּמֵאָה וְהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. בְּאֶלֶף, אוֹמֵר נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. בְּאֶלֶף וְהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. בְּרִבּוֹא, אוֹמֵר, נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכָלְנוּ. בְּרִבּוֹא וְהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. כְּעִנְיָן שֶׁהוּא מְבָרֵךְ, כָּךְ עוֹנִין אַחֲרָיו, בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכָלְנוּ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, לְפִי רֹב הַקָּהָל הֵן מְבָרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, יְיָ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל (תהלים סח). אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, מַה מָּצִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶחָד מְרֻבִּין וְאֶחָד מֻעָטִין אוֹמֵר, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ:
ג׳
ברטנורא

בשלשה והוא אומר ברכו – For even without himself, there is a group to be invited/Zimmun and similarly for all of them.

אחד עשרה ואחד עשרה רבוא – The beginning of the Mishnah is Rabbi Akiba as he said, just as we find in the synagogue when we have arrived at ten, there is no division [of the community] whether there are many or few, so too here [in this case], there is no division [of the group into smaller units].

במאה אומר נברך לה' אלהינו – The concluding phrase of the Mishnah is all [according to] Rabbi Yosi HaGelili, who said that according to majority of the community, they recite the [appropriate] blessing, as it says, “Psalms 68:27): “ln assemblies bless God,[ the LORD, O you who are from the fountain of Israel].” But the Halakhic decision is that from three [adult males] until ten [adult males] but the tenth is not included, the person who blesses (as the leader) recites: “Let us bless [Him] that we have eaten from what is His, and everyone answers: “Blessed that we have eaten from what is His, and through His Goodness we live.” And ten or from ten and above, the person leading the blessing states, “We give praise to God that we have eaten from what is His and through His goodness we live.

רבי ישמעאל אומר ברכו את ה' המבורך – and the Halakha is according to Rabbi Yishmael.

בשלשה והוא אומר ברכו. דהא בלאו דידיה איכא זימון, וכן כולם:

אחד עשרה ואחד עשר רבוא. הך רישא רבי עקיבא היא, דאמר מה מצינו בבית הכנסת משהגיעו לעשרה אין חילוק בין רבים למועטים הכא נמי אין חילוק:

במאה אומר נברך לה׳ אלהינו. הך סיפא כולה רבי יוסי הגלילי היא, דאמר לפי רוב הקהל הן מברכין שנאמר במקהלות ברכו אלהים. ופסק הלכה משלשה ועד עשרה, ואין עשרה בכלל, המברך אומר נברך שאכלנו משלו וכולן עונים ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו. ועשרה או מעשרה ולמעלה המברך אומר נברך לאלהינו שאכלנו משלו, וכולן עונים ברוך אלהינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו:

רבי ישמעאל אומר ברכו את ה׳ המבורך. והלכה כר׳ ישמעאל:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר