Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

Berachos 6:6 - 6:7

The Mishnah Yomi for Tuesday, December 7, 2021 is Berachos 6:6 - 6:7

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Berachos Perek 6 Mishnah 6

ברכות פרק ו׳ משנה ו׳

6
An additional halakha is cited: If several people were sitting to eat not in the framework of a joint meal, each recites a blessing for himself. If they were reclined on divans to eat, which renders it a joint meal, one recites a blessing on behalf of them all. Additionally: If wine came before them during the meal, each and every diner recites a blessing over the wine for himself. If the wine came after the meal, one recites a blessing on behalf of them all. And he, who recited the blessing over the wine, also says the blessing over the incense [mugmar], although they only bring the incense to the diners after the meal.
הָיוּ יוֹשְׁבִין לֶאֱכֹל, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. הֵסֵבּוּ, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּן. בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. לְאַחַר הַמָּזוֹן, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. וְהוּא אוֹמֵר עַל הַמֻּגְמָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַמֻּגְמָר אֶלָּא לְאַחַר הַסְּעֻדָּה:
ו׳
ברטנורא

היו יושבין – Without reclining and the sign is that they were not gathered to eat together, since it was customary when groups of people gather together to eat, they would recline on couches and eat and drink while leaning to the left.

כל אחד מברך לעצמו – For they did not have an established meal without reclining. However, if they said: “Let us go and eat bread in a certain place,” even though they did not recline, it is as if they had reclined, and one makes the blessing for (i.e. on behalf of) everyone and they join together also for the invitation [to recite ברכת המזון/The Blessing after the Meal].

בא להם מים בתוך המזון כל אחד מברך לעצמו – Since the esophagus is not free, and the hearts of those leaning are not facing the individual who is making the blessing, other than to swallow what is in their mouths. If so, there is concern lest a person choke when he comes to answer “Amen” [to the blessing recited].

והוא אומר על המוגמר – He who recites ברכת המזון/The Blessing After the Meal, he is the one reciting a blessing on the spices on perfume, “who creates the trees of spices/בורא עצי בשמים”, and even though that there is one that is preferable to it, even so, since he began with one, he would move to the other.

לאחר הסעודה – After [reciting] ברכת המזון, that currently is not [connected to] the needs of the meal, even so, since he has begun reciting other blessings, he should finish them.

מוגמר – they were accustomed to bring trees of spices/perfume after the meal snuff-dishes on a fire for the purposes [of providing] a good smell.

היו יושבים. בלא הסיבה, וסימן הוא שלא נתועדו לאכול יחד. שרגילים היו כשמתועדים חבורות אנשים לאכול שהיו מסובים על המטות ואוכלים ושותים בהסבת שמאל:

כל אחד מברך לעצמו. שלא היה להם קבע סעודה בלא הסיבה. ומיהו אם אמרו ניזיל ניכול נהמא בדוכתא פלן, אע״פ שלא הסיבו כהסיבו דמי, ואחד מברך לכולם ומצטרפין נמי לזימון:

בא להם יין בתוך המזון כל אחד מברך לעצמו. הואיל ואין בית הבליעה פנוי ואין לב המסובים פונה אל המברך אלא לבלוע מה שבפיהם. א״נ חיישינן שמא יחנק כשבא לענות אמן:

והוא אומר על המוגמר. המברך ברכת המזון הוא מברך על המוגמר בורא עצי בשמים. ואע״ג דאיכא דעדיף מיניה אפ״ה כיון דאתחיל בחדא עביד לאידך:

לאחר הסעודה. לאחר ברכת המזון, דהשתא לאו מצרכי הסעודה הוא, אפ״ה כיון שהתחיל בברכות אחרונות גומרן:

מוגמר. רגילין היו להביא אחר הסעודה עצי בשמים במחתה על האש לריח טוב:

משנה ב

Mishnayos Berachos Perek 6 Mishnah 7

ברכות פרק ו׳ משנה ז׳

7
If they brought salted food before him to eat first and bread with it, he recites a blessing over the salted food and thereby exempts the bread, because the salted food is primary while the bread is secondary to it. This is the principle: Any food that is primary and a secondary food is with it, one recites a blessing over the primary and, in so doing, exempts the secondary from its own blessing.
הֵבִיאוּ לְפָנָיו מָלִיחַ בַּתְּחִלָּה וּפַת עִמּוֹ, מְבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת, שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁהוּא עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה, מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה:
ז׳
ברטנורא

מליח – every salty thing.

שהפת טפלה לו – Whomever ate a large meal [consisting of] extremely sweet fruits, eats afterwards something salty to sever the moisture that is stuck is attached in his body on account of the large amount of fruits [consumed], and because he is incapable of eating something salty alone, he eats from the bread with it. But the salty [food] alone is essential and the bread is secondary to it.

מליח. כל דבר מלוח:

שהפת טפלה לו. מי שאכל אכילה גסה מפירות מתוקים ביותר אוכל אחריו דבר מליח לחתך הליחות הנדבקות בגופו מחמת רוב הפירות, ומפני שאינו יכול לאכול המליח לבדו אוכל מן הפת עמו. אבל המליח לבדו עיקר והפת טפלה לו:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר