Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

Berachos 5:1 - 5:2

The Mishnah Yomi for Sunday, December 12, 2021 is Berachos 5:1 - 5:2

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Berachos Perek 5 Mishnah 1

ברכות פרק ה׳ משנה א׳

1
One may only stand and begin to pray from an approach of gravity and submission. There is a tradition that the early generations of pious men would wait one hour, in order to reach the solemn frame of mind appropriate for prayer, and then pray, so that they would focus their hearts toward their Father in Heaven. Standing in prayer is standing before God and, as such, even if the king greets him, he should not respond to him; and even if a snake is wrapped on his heel, he should not interrupt his prayer.
אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם. אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ, לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, לֹא יַפְסִיק:
א׳
ברטנורא

אין עומדין...מתוך כובד ראש – surrender and fear/awe, as it is written (Psalms 2:11), “Serve the LORD in awe;” and this “service” is prayer.

שוהים שעה אחת – at the place where they came to pray.

אפילו המךל שואל בשלומו – and specifically a Jewish king, but a king who worships idols and constellations, you interrupt [yourself] so that he would not kill you.

אפילו נחש כרוך על עקבו – specifically a snake which most of the time does not bite, but a scorpion or a viper from the things that do indeed bite and kill, you interrupt [your recitation of the Amidah].

אין עומדין. מתוך כובד ראש. הכנעה ומורא דכתיב (תהלים ב) עבדו את ה׳ ביראה, ועבודה זו תפלה היא:

שוהים שעה אחת. במקום שבאו להתפלל:

אפילו המלך שואל בשלומו. ודוקא מלך ישראל אבל מלך עובד כוכבים פוסק שלא יהרגנו:

אפילו נחש כרוך על עקבו. דוקא נחש שרוב פעמים אינו נושך, אבל עקרב או אפעה מן הדברים שודאי נושכים וממיתים פוסק:

משנה ב

Mishnayos Berachos Perek 5 Mishnah 2

ברכות פרק ה׳ משנה ב׳

2
This mishna speaks of additions to the standard formula of the Amida prayer and the blessings in which they are incorporated. One mentions the might of the rains and recites: He makes the wind blow and the rain fall, in the second blessing of the Amida prayer, the blessing of the revival of the dead. And the request for rain: And grant dew and rain as a blessing, in the ninth blessing of the Amida prayer, the blessing of the years. And the prayer of distinction [havdala], between the holy and the profane recited in the evening prayer following Shabbat and festivals, in the fourth blessing of the Amida prayer: Who graciously grants knowledge. Rabbi Akiva says: Havdala is recited as an independent fourth blessing. Rabbi Eliezer says that it is recited in the seventeenth blessing of the Amida prayer, the blessing of thanksgiving.
מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְשׁוֹאֲלִין הַגְּשָׁמִים בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים, וְהַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּהוֹדָאָה:
ב׳
ברטנורא

מזכירין גבורות גשמים – The words “Who Causes the Wind to blow” is not the language of a request, but rather the language of mentioning and praise, and because the rains are one of the powers of the Holy One, blessed be He, as it is written (Job 5:9-10), “Who performs great deeds which cannot be fathomed…Who gives rain to the earth” – and because of this, we call it the “גבורות גשמים/the Power to cause the rain to fall.”

ושאלה – [The words] “who causes dew and rain to fall for a blessing” is a request.

בברכת השנים – Since these (in this blessing) are for sustenance, [the Rabbis] established their request in the blessing of sustenance.

והבדלה – on Saturday night (after Shabbat is over)

בחונן הדעת – [Chonen HaDaat] which is the first blessing of the weekday. And in the Jerusalem Talmud, they asked: Why was Havdalah established to be recited in “"חונן הדעת (the fourth blessing of the Amidah)? For if there is no knowledge, how can one know about Havdalah (the ceremony that separates between the conclusion of the Sabbath and the beginning of the workweek)? And this is the Halakha.

מזכירין גבורות גשמים. משיב הרוח שאינו לשון בקשה אלא לשון הזכרה ושבח. ומפני שהגשמים אחת מגבורותיו של הקב״ה דכתיב (איוב ה׳:י׳) עושה גדולות עד אין חקר הנותן מטר על פני ארץ משום הכי קרי להו גבורות גשמים:

ושאלה. ותן טל ומטר ל׳ בקשה:

בברכת השנים. מתוך שהן פרנסה קבעו שאלתן בברכת פרנסה:

והבדלה. במוצאי שבת:

בחונן הדעת. שהיא ברכה ראשונה של חול. ובירושלמי אמרו מפני מה תקנו הבדלה בחונן הדעת שאם אין דעה הבדלה מנין. וכן הלכה:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר