המשנה היומית של היום
כלים ה׳:י״א - ו׳:א׳
The Mishnah Yomi for Wednesday, May 27, 2026 is כלים ה׳:י״א - ו׳:א׳
משנה א
Mishnayos Keilim Perek 5 Mishnah 11
כלים פרק ה׳ משנה י"א
משנה ב
Mishnayos Keilim Perek 6 Mishnah 1
כלים פרק ו׳ משנה א׳
ברטנורא
העושה שלשה פטפוטים – three legs/,pins that sit/rest on the land.
וחיברן בטיט – above their head, like a kind of iron vessel that they call TRIPID.
קבע שלשה מסמרים – that he inserted them into the ground.
טהורות – for metal vessels that are attached to the ground are like the ground itself, and they are not susceptible to receive [ritual] defilement.
וחיברם בטיט טמאה – it is like a portable stove on feet with caves for two pots/כירה of earthenware, that the plaster/clay on their head makes it the designation of earthenware.
עד שיעשה שלישית – similar to three clay pins forming a sort of tripod for the support of a pot.
או עד שיסמוך לכותל – that the wall will sort the pot from one side.
אחת בטיט – one is fastened/attached to its neighbor with plaster/clay at its top.
ואחת שלא בטיט – that the third one is not attached/fastened. And this is [the opinion of] Rabbi Yehuda, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.
העושה שלשה פטפוטים. שלשה רגלים יושבים בארץ:
וחברם בטיט. למעלה בראשם, כעין כלי ברזל שקורין טריפי״ד:
קבע שלשה מסמרים. שנעץ אותם בקרקע:
טהורה. דכלי מתכות המחוברים לקרקע כקרקע דמו ואין מקבלים טומאה:
וחברם בטיט טמאה. ככירה של חרס, שהטיט שבראשן נותן להן תורת חרס:
עד שיעשה שלישית. כעין שלשה פטפוטין:
או עד שיסמוך לכותל. שהכותל יסמוך את הקדירה מצד אחד:
אחת בטיט. אחת חיבר לחברתה בטיט בראשה:
ואחת שלא בטיט. שהשלישית לא חיבר. ור׳ יהודה היא, ואין הלכה כר׳ יהודה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
של אבן ושל מתכת טהור – [an oven] that is of stone is completely pure, and that of metal is pure from the law of an earthenware vessel, which does not defile from its airspace, and it has purity.
וטמא משום כלי מתכות – that it becomes susceptible to receive defilement from its outside and becomes a primary source of ritual impurity. But if it is attached to the ground, it does not defile, for all that is attached to the ground, behold it is like the ground, except for an oven and a portable stove on feet with caves for two pots which are of earthenware, as it is written concerning them (Leviticus 11:35): “[Everything on which the carcass of any of them falls shall be unclean:] an oven or stove shall be smashed,” that which has breaking up/cutting out.
ניקב נפגם נסדק – and he made a treatment of plaster to close up the perforation or the damage or the crack. Or he made at its mouth a supplement of plaster, it is impure, like the law of an earthenware oven.
וכן בכירה – and similarly, the measurement of a perforation of a portable stove on feet with caves for two pots, in order that the flame can exude through it, like the measurement of the earthenware oven.
ועשה לה פטפוטין (if he made legs for the stove – so that it no longer rests immediately on the ground) – here it does not teach: “that he made for it plaster/paste” [because] they don’t make plaster/paste for a portable stove on feet with caves for two pots that was perforated, damaged or cracked like they do for an oven, but rather, when it was perforated or damaged, the portable stove on feet with caves for two pots is in the place of the perforation to make legs for the stove, they are the legs of the portable stove on feet with caves for two pots, like TRIPID in the foreign language, that the portable stove on feet with caves for two pots sits on these legs for the stove.
מרחה בטיט – [if he spread plaster over it] it is pure, for the spreading/smearing of plaster on it, has no effect other than with an oven that they bread read inside it, but not with a portable stove on feet with caves for two pots, because they don’t bake or cook within this portable stove on feet with caves for two pots itself, but they leave it it within it or on top of the pot. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.
של אבן ושל מתכת טהור. של אבן טהור לגמרי. ושל מתכת טהור מדין כלי חרס, שאינו מטמא מאוירו ויש לו טהרה במקוה:
וטמא משום כלי מתכות. שמקבל טומאה מגבו ונעשה אב הטומאה. ואם הוא מחובר לקרקע אינו מטמא, דכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע, חוץ מתנור וכירים של חרס דכתיב בהו (ויקרא י״א:ל״ה) תנור וכירים יותץ, את שיש בו נתיצה:
ניקב נפגם נסדק. ועשה טפול של סיד לסתום הנקב והפגם והסדק. או שעשה על פיו תוספת של טיט, טמא, כדין תנור של חרס:
וכן בכירה. וכן שיעור נקב של כירה, כדי שיצא ממנו האור, כשיעור נקב של תנור:
ועשה לה פטפוטין. הכא לא תני ועשה לה טפילה, [לפי] שאין עושין טפלה לכירה שניקבה או נפגמה כמו שעושין לתנור, אלא כשניקבה או נפגמה הכירה במקום מושבה רגילין במקום הנקב לעשות פטפוטין, הן רגלי הכירה כמו טריפי״ד בלע״ז, שהכירה יושבת על אותן פטפוטין:
מרחה בטיט. טהורה. שאין מירוח של טיט מועיל אלא בתנור שאופין הלחם בתוכו, אבל לא בכירה, לפי שאין אופין ומבשלין בתוך הכירה עצמה אלא מניחין בתוכה או על גבה הקדרה. ואין הלכה כר׳ יהודה: